וְאוּלַי נִשְׁכַּחְתִּי.
מִלּוּחַ הַנֶּפֶשׁ נִמְחַקְתִּי כְּתַרְגִּיל פָּשׁוּט
בְּחֶשְׁבּוֹן. כָּךְ גַּם הַכְּאֵב סוּמָא
שֶׁהִשְׁתַּחֵל עַרְמוּמִי בְּתוֹכֵנוּ,
כָּךְ גַּם הָאֶפְשָׁרוּת הַדַּלָּה לְאַהֲבָה.
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְדוֹבֶבֶת
אֶת עַצְמִי, רוֹשֶׁמֶת מִשְׁפָּט אוֹ
שְׁנַיִם
וּבוֹדֶקֶת תַּחְבִּיר. הַמִּבְנֶה
הָרִגְשִׁי אֵינוֹ מְצַיֵּת לְחֻקֵּי
הַדִּקְדּוּק. מִלּוֹת חִבּוּר
מְקַשְּׁרוֹת בֵּין שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים
טְפֵלִים.