לאברהם אופק
חֲזָרָה אֶל יָוָן
הַ’קְּלָסִּית' –
בִּגְלַל מָה שֶׁ’קָפוּא' בָּהּ.
כְּאֶחָד הַמּוֹצֵא
גַּרְעִין חִטָּה שֶׁנִּשְׁמַר
חַי, בְּקֶבֶר פִּירָמִידָה.
אוֹ הַהִתְפַּעֲמוּת שֶׁבַּפְּגִישָׁה
הָרִאשׁוֹנָה עִם הַקֻּבִּיזְם:
אַף הִיא שַׁיֶּכֶת לְכָאן:
הַמַּסָּע אֶל הַשּׁוּרָה
הַשְּׁבוּרָה, הַשִּׁיר
‘לְלֹא נוֹשֵׂא’.
אַחֲרֵי שָׁנִים בַּאֲזוֹרִים
הַטְּרוֹפִּיִּים –
הַתְחָלָה שֶׁל הַקֹּר.
1984