כְּטוֹב לִבּוֹ בַּבִּירָה וּבַסָּלָט הַיּוָנִי
הִגְּזִּים קִמְעָה בְּטִיפּ לַמַגִּישָׁה
שֶׁעַל רַגְלָהּ הַיְּמָנִית, בְּגֹבָה הַקַּרְסֹל,
סְבִיב עוֹר שָׁחוּם, גָּמִישׁ, כְּמוֹ הַתְּנוּעוֹת,
תְּלוּיָה הָיְתָה שַׁרְשֶׁרֶת. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵי
פּוֹשֶׁטֶת־יָד, מֻכַּת טִנֹּפֶת, שְׂפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה
חוֹפָה מְעַט עַל זוֹ שֶׁבְּמִלְמוּל, בִּמְתֵי שִׁנַּים,
הָיָה אֵיזֶה עִנְיָן קָטָן עִם הַמַּצְפּוּן,
נֹאמַר – סִכְסוּךְ שְׁכֵנִים,
חִסּוּל חֶשְׁבּוֹן בְּסֵדֶר־גֹּדֶל שֶׁל חֹק־עֵזֶר עִירוֹנִי, אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה בְּעֵרֶךְ.
עֲזֹב שְׁטֻיּוֹת, הַנַּח לְבֶן־אָדָם לִחְיוֹת
מְעַטְהַרְבֵּה מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, גַּם לַזְקֵנָה מֻכַּת הָעִוָּרוֹן (שָׁכַחְתִּי קֹדֶם),
וּלְנַעֲרַת תִּיכוֹן וְדִיסְקוֹטֵק מֵהַצָּפוֹן.
תֵּן לָעוֹלָם לְהִתְנַהֵל, עֲזֹב אוֹתְךָ מִמְּהוּמוֹת,
אַל תְּעוֹרֵר מָדוֹן וּסְעָרָה
בְּסֵפֶל בִּירָה אוֹ כּוֹס שֶׁל מַטְבְּעוֹת,
אַל תִּהְיֶה לִי יְפֵה־נֶפֶשׁ, מְשׁוֹרֵר
שֶׁאֶת הַזְּמַן שֶׁל בֵּית־קָפֶה גָּזַל מִפִּי בִּתּוֹ
וְאֶת תְּשׂוּמֶת הַלֵּב מִבְּנֵי בֵּיתוֹ
פִּזֵּר לַמֶּלְצָרִית־כִּמְעַט־יַלְדָּה
וְלִשְּׁנִיָּה מֻכַּת שָׁנִים וּמְרֻשֶּׁשֶׁת זְמַן, בְּנַעֲלַיִם חֲזָקוֹת לָעֲבוֹדָה
(לֹא מְדֻבָּר בְּמִקְבֶּצֶת נְדָבוֹת עִוֶרֶת, כַּמּוּבָן -
עוֹד הַגְזָמָה קַלָּה שֶׁל הַמַּצְפּוּן, קְצָת מְיֻתֶּרֶת).