“אֲנִי צִפּוֹר שֶׁהָיְתָה פַּעַם מְשׁוֹרֵר”
רוג׳ר זילאזני, “שר האור”
אֲנִי צִפּוֹר שֶׁהָיְתָה פַּעַם מְשׁוֹרֵר.
אַתֶּם אוּלַי לֹא תַּבְחִינוּ, אַךְ עַד
קֵץ צִפּוֹרִיּוּתִי אָחוּשׁ כֵּיצַד
הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁהָיִיתִי פַּעַם מִתְחַבֵּט
בְּלִבִּי. כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נוֹגַעַת בְּנוֹצוֹתַי
אֲנִי מַתְחִילָה לוֹמַר שִׁירָה, בְּעַל כָּרְחִי
אֲנִי שָׁרָה וְשָׁרָה אֶל הָאוֹר
הַמְּסַמֵּא. אַתֶּם אוּלַי לֹא תַּבְחִינוּ,
אַךְ בַּעֲטֹף רַחֲמֵי לַיְלָה צוֹנְנִים אֶת
שְׂרֵפַת עֵינַי, אֲנִי, הַצִּפּוֹר שֶׁהָיְתָה פַּעַם
מְשׁוֹרֵר, חָשָׁה בְּאֵימָה כֵּיצַד שִׁיר
חָדָשׁ כְּבָר מְטַפֵּס כְּגַנָּב בְּחָזִי
יְפֵה־הַנּוֹצוֹת, מַרְטִיט אֶת מֵיתְרֵי
גְּרוֹנִי הֶחָרוּךְ כְּדֵי לַחֲזֹר
וּלְהִתְלַקֵּחַ בַּשַּׁחַר. הַאִם מְשׁוֹרֵר
שֶׁהָיָה פַּעַם צִפּוֹר כָּךְ מַכֶּה בִּזְרוֹעוֹתָיו,
כָּךְ מְנַסֶּה בְּלִי הֲפוּגָה לְהִתְנַשֵּׂא
מֵעַל הָאֲדָמָה הַכְּבֵדָה הַזֹּאת?