הָהּ שֶׁמֶשׁ! כַּצֵּל תִּבְרַח בָּרוֹחַ
וְהַפּוּרִים תִּשָּׂא עַל אֶבְרָתֶךָ
לוּ כִּיהוֹשֻׁעַ אָזַרְתִּי כֹחַ
דוֹם! אָמַרְתִּי עֲמוֹד עַל עָמְדֶךָ!
מִי יִתְּנֵנִי עָיִט צְבִי אוֹ אָיִל
אֶל שׁוּשָׁן רַצְתִּי בָּזֶה הַלָּיִל
שָׁם בֹּקֶר אַחַר מִמְסָךְ חָקַרְתִּי
גַּם עַד נֶשֶׁף דֵּי יַיִן שָׁכַרְתִּי
לוּ עַל כְּנָפֶיךָ הָיִיתִי שֶׁמֶשׁ
אָז עוֹד מְעַט וְעָסִיס לָרוֹב שָׁתִיתִי
כִּי בֵין יֹשְׁבֵי תַחְתֵּינוּ הָיִיתִי
וְהִנֵּה לָהֶם יוֹם עֵת לָנוּ אֶמֶשׁ
אוּלָם יַעַן כִּי לֹא תִשְׁמָעֵנִי
אֲנִי אֶקְרָא אַתָּה לֹא תַעֲנֵנִי
אֶל אֲמָרַי לֹא תַּטֶּה אָזְנֶךָ –
אֶשְׁתֶּה בַּלָּיִל לַמְרוֹת עֵינֶיךָ.