אֲנִי מַקְשִׁיב לְצִפֳּרִים,

לִקְרִיאָתָן הָעֵצִית,

לְיַרְקוּתָן.

צִפּוֹר הִיא הֶמְשֵׁכוֹ הַמְּאֻשֵּׁר שֶׁל הֶעָנָף.

אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל

צוּרוֹת הָאֹשֶׁר שֶׁיָּדַעְתִּי

פַּעַם, כְּשֶׁשִּׁחַקְתִּי

בְּעוֹלַם עוּגַת אֲדָמָה

חַג בַּבַּיִת, חֲתוּל

שִׂמְחָה עוֹבֵר בַּגָּן

עַד גֶּדֶר הָאַסְפָּרָגוּס.