קוֹרֵא “לְיַד הָאוֹקְיָנוֹס” טָרִי מִנְּיוּ

יוֹרְק שֶׁהֵבִיא־לִי אָבִי יוֹשְׁבִים בִּשְׁנֵי

כִּסְאוֹת־סְלוֹּפּ מְפֻסְפָסִים מִתַּחַת אֵיקָלִפְּטוּסֵי־עֲנָק עַל־שְׂפַת

יָם־כִּנֶּרֶת….שׁוֹטְרֶיךָ מֵרְחוֹב שִׁשִּׁים־וְשֶׁבַע (“חוּטִיּים”

בְּמַבָּט־מִלְּמַעְלָה) כֹּה־מְשֻׁנִּים־הֵם סָמוּךְ לִסְטֹר־סְטֹר הַגָּדָה

הָרַכָּה הַמְּקוֹמִית כָּאן לְלֹא־מִלּוֹן אֲנִי

מְתַרְגֵּם שִׁירֵי מוֹנְטָלֶה וְ(חָצוּף) מַחֲלִיף

(לִשְׁמוֹת־אֲהוּבוֹתַי) אֶת שְׁמוֹת־הַנָּשִׁים־הַיְּהוּדִיּוֹת הֲלֹא־פָּחוֹת־אַגָּדִיּוֹת וְאָז

לְאַחַר אַמְבַּטְיוֹת־חַמּוֹת עֲטוּפִים מַגְּבוֹת גַ’מְבּוֹ

מְתַקְתְּקָם עַל מְכוֹנַת־הַכְּתִיבָה־שֶׁל־הַ“בַּיִת”….עַלְעַלֵי תָּמָר

מְרַכְּכִים אֶת

מִסְגֶּרֶת־מִרְפַּסְתֵּנוּ־הַמַּלְבְּנִית כְּחֹפֶן דָּגִים־מְעוֹפְפִים

זְרוּקִים אֶל־עַל הַשּׁוֹבְרִים אֶת מִשֶּׁטַח־הַמַּיִם

טִפְ־טוּף שְׁנֵי בִּגְדֵי־הַיָּם שֶׁלָּנוּ (תְּלוּיִים

בַּמַּעֲקֶה) גַּם־זֶה לְצַנֵּן אֶת עֵינֵינוּ!