קח אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, אֶלָּא שֶׁזְּכוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה” (הושע יא, ד) (שבת פט ע"ב).
בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל – כי ירידתו למצרים היא תחילת תקופת העינוי שנאמרה לאברהם, “גר יהיה זרעך… ועבדום ועינו אותם” (בראשית טו, יג).
זְכוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ וגו' – חביבותו על הקב"ה גרמה לכך שלא ירד בשלשלאות של ברזל, אלא נמשך לשם בחבלי אהבתו (אל יוסף בנו). וראו בקטע הבא.
*
קט רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר: לְפָרָה שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין אוֹתָהּ לְמָקוּלִין וְלֹא הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת. מָה עָשׂוּ לָהּ? מָשְׁכוּ אֶת בְּנָהּ לְפָנֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת אַחֲרָיו עַל כָּרְחָהּ, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ. כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאוּי לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וּבְקוֹלָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּנִי בְּכוֹרִי וַאֲנִי מוֹרִידוֹ בְּבִזָּיוֹן? וְאִם לִתֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה – אֵינִי מוֹרִידוֹ פּוֹרִיפוֹ? אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת בְּנוֹ לְפָנָיו וְהוּא יוֹרֵד אַחֲרָיו עַל כָּרְחוֹ, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ – וְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה לְמִצְרַיִם עִמּוֹ (בר"ר פו, ב).
לְפָרָה – משל לפרה.
מָקוּלִין – בית המטבחיים.
מָשְׁכוּ אֶת בְּנָהּ – ראו לעיל, קטע צד.
קוֹלָרִין – שרשרות ברזל סביב הצוואר (וראו בקטע הקודם).
בְּנִי בְּכוֹרִי – שנאמר: “בני בכורי ישראל” (שמות ד כב, וישראל הוא שמו האחר של יעקב).
וְאִם לִתֵּן וגו' – ואם לגרום לכך שפרעה הוא שיוריד את יעקב למצרים, האם לא יעשה זאת בדרך שתבזה את יעקב?
פּוֹרִיפוֹ – בביזיון.
*