יָשַׁבְנוּ נִדְהָמִים עַל תְּהוֹם הָאֲבַדּוֹן.
אֶחָד נֵעוֹר וְהוּא עוֹד עוּל יָמִים
וְחָטַף כְּלִי־מָוֶת וְנָס לְתוֹךְ לַיְלָה, –
הִבַּטְנוּ וַנֵּשֶׁב נִדְהָמִים.
כְּבָר קָטֹן הַלֵּיל עֵת עַל עַרְשִׂי עָלִיתִי,
סַהַר זָרַע בְּחֶדְרִי אֵד־זָהֳרוֹ,
וּפִתְאֹם רְאִיתִיו: טַלִּיתוֹ עַל רֹאשׁוֹ,
וּמַחֲרֹזֶת שֶׁל דָּם עַל צַוָּארוֹ…
אֲנִי קַמְתִּי וָאֶקְרַב: עָזְרֵנוּ נָא, סָבָא,
דַּעְתֵּנוּ הִדְעִיכָה אֶת נֵרָהּ,
וְאַתֶּם כֹּה מְנֻסִּים, כֹּה בְּקִיאִים בְּיִסּוּרִים,
מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת, דַּבֵּרָה!
הוּא הֵישִׁיר אֵלַי בָּבוֹת־עֵינָיו מָסְהָרוֹת
וְעַל שִׁכְמִי הִנִּיחַ יָד גְּרוּמָה:
בְּנֶמִירוֹב כָּכָה עָשִׂינוּ, נוֹעַדְנוּ
כֻּלָּנוּ בְּבֵית קוֹל הָאֻמָּה.
וּתְפִלָּה אַחֲרוֹנָה בִּדְבֵקוּת הִתְנַשְּׂאָה,
וּבִרְכַּת הַשְּׁחִיטָה בְּכַוָּנָה –
הוּא שָׁלַף מִקִּפְלֵי טַלִּיתוֹ מַאֲכֶלֶת:
מֵאָבוֹת לַבָּנִים מַתָּנָה…
יָדִי נָעָה לַמַּתָּן אַט אַט, כְּמוֹ נִמְשָׁכָה,
פִּתְאֹם נִרְתַּעְתִּי בִּזְוָעָה – –
הוּא הִשְׁקִיף בְּעֵינֵי־הַזִּיו מְלֵאוֹת רַחֲמִים,
וְאֵד הַיָּרֵחַ אַט כָּהָה.
תרצ"ט