אֵי הַשִּׁיר צְרוּד־הָעֹז מִלֵּב־בַּרְזֶל שֶׁל קִרְיָה,
וּמְחוֹל אוּרֵי־צְבָעִים, מְחוֹל גִּיל אוֹ אֲפֵר?
מִפַּחַד בִּלְבַד, עוֹד הַיְרִיּוֹת רְחוֹקוֹת,
הִתְעַלֵּף הַכְּרָךְ וַיִּדָּעֵךְ כַּנֵּר.
כְּעֵדָה שֶׁל צְלָלִים בֵּין חוֹמוֹת אֲפֵלוֹת
בִּדְמָמָה נִתְהַלֵּךְ וּבְרֶטֶט שֶׁל חַג.
אַיֵּנוּ וּמָתַי? מִי עָשָׂה בִּלְהָטָיו?
סַהַר־זִיו יַנַּח לֶחְיוֹ עַל כַּרְכֹּב שֶׁל גָּג.
כִּיהוּדִים לְקִדּוּשׁ־לְבָנָה נִתְהַלֵּךְ
בַּעֲיָרָה שֶׁפֹּה לֹא נוֹדַעַת הִיא בְּשֵׁם.
מֵאַיִן הַחֲמִימוּת בַּלֵּב? הַחֲזוֹן־רֶגַע
שֶׁל מְכוֹרָתִי הָרְחוֹקָה וְיַלְדוּת וְאֵם?
אוֹ חֲזוֹן הַמַּחְצֶבֶת, מַחְצֶבֶת כֻּלָּנוּ
וְשֶׁל כָּל יִיף בְּחַיֵּינוּ – עֲיָרָה אוֹ כְּפָר?
אוֹ הָאֲפֵלָה בְּעַצְמָהּ, הָרֶחֶם הַלּוֹפֵת –
בֵּית הָאֹשֶׁר הַיְחִידִי שֶׁרַק כְּמִיהָה הַשְּׁאָר?
מַה טוֹב מַגַּע־קְטִיפָה שֶׁל לֵיל לְעֵינַיִם
מְקֻרְצָפוֹת מִנְּגֹהוֹת עַד הַכֹּל כְּדָם!
וְהַדְּמָמָה הָעֲמֻקָּה, אוּלַי עַתָּה נַאֲזִינָהּ,
וּדְפִיקַת לֵב אָח תְּהִי כְּשַׁאֲגַת הַיָּם.
וְרָזֵי כּוֹכָבִים לֹא נִרְאוּ פֹּה מַטָּה
וְלֹא הִזְרִיחוּ עַד כֹּה אַף בָּבוּאָה עַל קִיר,
רְאוּ, הִנָּם חוֹפְפִים שׁוּב עַל רָאשֵׁינוּ
וְכִימָה וְעָשׁ תְּלוּיִים־נָעִים בָּאֲוִיר.
הָהּ, מִי טִמְטֵם אֶת חוּשֵׁי הָאָדָם, מַדּוּעַ
הַהֲוָיָה הַגְּדוֹלָה לֹא חָלְצָה לוֹ שַׁד?
שְׁהֶינָה, אֲפֵלָה וּדְמָמָה; מִי יִתֵּן
וְהָאוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לֹא יַעֲלוּ לָעַד.
כִּצְלָלִים נִתְהַלֵּךְ בֵּין חוֹמוֹת אֲפֵלוֹת,
וּמַכְאוֹב בַּלֵּב וְגַם רֶטֶט שֶׁל חָג,
מִשְׁתָּאִים לְיֹפִי שֶׁשָּׁב עִם הָאֵימִים;
וְסַהַר בָּהִיר מִסְתַּכֵּל מִכַּרְכֹּב שֶׁל גָּג.