פָּלִיט סַח, בְּקוֹל סוֹמֵר וְקַר מֵהַדֶּרֶךְ
כִּכְתֹּנֶת שֶׁלָּנָה עַל חֶבֶל בְּלֵיל־קֶרַח:
אֹזֶן נוֹשְׂאָה לְאֹזֶן אֶת מַשָּׂא־עַצַּבְתָּהּ,
וּמִצְוָה לְגַלּוֹת, לֵאָנַח בְּצַוְתָּא.
לַיְלָה גָזִים אֲנָשִׁים, וּבֹקֶר הַכְּתָלִים
מִשְׁתַּוְּעִים בְּאֵימָה: אָן הָלְכוּ הַבְּעָלִים?
וְחוֹרִים מִתְהַוִּים בְּעָרֵי־יִסּוּרִים
וְחוֹרִים הֵם פִּיּוֹת וּמְסַפְּרִים סִפּוּרִים.
* *
הֵם הוּבְאוּ לַשָּׂדֶה בְּיוֹם שַׁלְגִּי וְכֵהֶה,
אוּקְרַיְנִים וִיהוּדִים, בְּיַחַד כְּמֵאָה.
"לְמַעְדֵּר וּלְאֵת, שְׁגַר חֲזִירִים וְחֶלְאָה;
כְּרוּ אָרֹךְ וְעָמֹק, פֹּה קִבְרְכֶם סֶלָה!"
וַיִּקְחוּ אֶת כְּלֵיהֶם וַיִּכְרוּ לְאִטָּם
כְּפוֹעֲלֵי־שָׂכָר עֲמֵלִים לְפִתָּם.
לֹא נְהִי, לֹא אֲנָחָה, עֵינֵיהֶם לֹא רְטֻבּוֹת;
אָכֵן מֵתוּ זֶה כְּבָר, כְּבָר הֵם קְלִפּוֹת נְבוּבוֹת.
הֵן יֵשׁ תִּיעַף וְתִגְוַע הַנֶּפֶשׁ הַדָּוָה
וְהַגּוּף עוֹד מִתְהַלֵּךְ כְּפַנָּס שֶׁכָּבָה.
הֵם חוֹפְרִים אֶת קִבְרָם, הָרוֹבִים מְכֻוָּנִים,
הַשֶּׁלֶג צוֹנֵחַ כְּצִיץ דֻּבְדְּבָנִים,
הַקֶּבֶר מִתְעַמֵּק עַד קָדְקֳדֵי כוֹרָיו,
הַמְפַקֵּד מִסְתַּכֵּל וְיָדָיו לַאֲחוֹרָיו.
פִּתְאֹם קָפַץ: “יְהוּדִים עֲלוּ!” וּבַעֲלוֹתָם,
וְאֵין שַׁאַג עַל פְּנֵיהֶם וְלֹא נִיב לְעֻנּוֹתָם,
שַׁחֵי־רִיס, קְעוּרֵי־לֶסֶת, נְבַקִּים עַד בְּלִימָה,
קְשִׁי־קְלַסְתְּרוֹ הִתְמַתֵּק בְּחִיּוּךְ וּמְזִמָּה:
"יָדַעְתִּי מַה־כְּמֵהִים לִחְיוֹת יִשְׂרְאֵלִים;
שִׁפְכוּ עָפָר וְקִבְרוּ אוּקְרַיְנִים עֲרֵלִים".
וְעֵינוֹ כְּבָר חוֹזָה הַנְּקָמָה מִזְדַּיְּנָה,
וִיהוּדִים נִשְׁחָטִים בְּכָל עָרֵי אוּקְרַיְנָה.
לָמָּה עוֹמְדִים הֵם דֹּם כְּמוֹ מֵרָחוֹק עַל צוּק־הָר?
הַעוֹד עֹז בָּם וּמֶרֶד, שְׂרִיד־שֶׁדְרָה לֹא נֻקָּר?
וּמִתַּחַת לַדְּוַי שֶׁל הַיְרוֹקָה הַקּוֹפְאָה
עֵין־בְּדֹלַח מִתְּהוֹם וּמִסַּלְעִיּוּת שׁוֹפְעָה
שֶׁעַד מָוֶת לֹא יִתְּנוּ לַשּׂוֹנֵא לְזַהֵם?
הַצָּר מְרַקֵּד מִקֶּצֶף, מְקַלֵּל וּמְאַיֵּם.
בְּרַק־עֵינֵיהֶם מִתְגַּלֶּה אַט אַט וּמִתְכַּסֶּה,
פָּנִים נָעִים לַעֲבָרִים: לֹא זֹאת, זֹאת לֹא נַעֲשֶׂה.
"הַשְּׁאוֹלָה, יְהוּדִים! אוּקְרַיְנִים הָגִיחוּ,
עַל אוֹיְבֵיכֶם הַנִּבְזִים תֵּל־עָפָר הַשְׁלִיכוּ".
חֶרֶשׁ יָרְדוּ הַיְּהוּדִים וְשֶׁמֶשׁ הִזְדַּהֵר
וּכְמוֹ נֶשֶׁר שֶׁל זִיו עַל הַשְּׁלָגִים הִתְנַעֵר.
וְהָאוּקְרַיְנִים הֵם עָמְדוּ בַּבּוֹר עַל מַעֲמָדָם
מִשְׁתָּאִים לִקְרַאת גִּלּוּי נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם.
וְכָל הַשִּׂנְאָה שֶׁנָּשְׂאוּ לְעָם זֶה לְשֶׁעָבַר
עַתָּה גָּוְעָה בְּבִצַּת הַלֵּב וַתִּקָּבַר.
וְכָל אֹפֶל הַמְּחִיצָה שֶׁקְּרָב תָּמִיד דִּגְלָהּ
עַתָּה נָמוֹג, שְׁבִיב־אוֹר מִצַּד אֶחָד עֵת נִגְלָה.
“עֲנוּ!” בְּרַק־עֵינֵיהֶם מִתְגַּלֶּה מִתְכַּסֶּה,
פָּנִים נָעִים לַעֲבָרִים: לֹא זֹאת, זֹאת לֹא נַעֲשֶׂה.
רֶגַע נִרְתַּע הַצָּר הֲלוּם הוֹד זֶה וּגְבוּרָה,
הִרְגִּישׁ כֹּחוֹ כִּי אָזַל וְנַפְשׁוֹ אֲרוּרָה.
וְרֶגַע הִתְקַשֵּׁת כְּנָחָשׁ קְמוּר־גָּרוֹן
כֻּלּוֹ זָע מִבְּלִיל קִנְאָה וְשִׂטְמָה וְחָרוֹן.
אָז הִכָּה בָּאַוִּיר וַיִּתְלַהֲמוּ הָרוֹבִים;
עָפָר נִשְׁפַּךְ עַל פְּקַעַת שֶׁל פְּצוּעִים וְגוֹוְעִים,
שֶׁהִתְחַנְּקָה אַט אַט בְּצִיר דָּמָהּ וַעֲסִיסָהּ,
מְלֻכֶּדֶת מוּצֶקֶת בְּפִרְפּוּר שֶׁל גְּסִיסָה.
קַלְגַּסִּים הָלָכוּ, תְּכֵלֶת־לַיְלָה יָרָדָה,
דִּמְעָה גְּדוֹלָה מַזְהִירָה בַּשַּׁחַק נָדָדָה.
* *
כָּךְ סִיֵּם הַפָּלִיט וָאֶעֱמֹד דּוּמִיָּה
לְיַד קֶבֶר־הַמֵּאָה בְּשֶׁלֶג הַצִּיָּה.
וְשִׁיר גֵּאוּת בַּלֵּב, שִׁיר עֲלִיָּה וְאַהֲבָה:
יָקָר וְגָדוֹל הָאָדָם בְּזַעֲוָה.
בַּכֶּלֶא, בַּזֵּק, תַּחַת שׁוֹט וּבַפַּחַת,
דֶּרֶךְ פִּצְעֵי הַגּוּף נֶפֶשׁ אָדָם זוֹרַחַת.
אָנוּ אוֹרְגִים וְרוֹקְמִים מֵאוֹר וּמִפְּצָעִים
מַסֶּכֶת גְּאֻלָּה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.
אֶלֶף חוּטִים שֶׁל צַעַר עַל כָּל אֶחָד שֶׁל אוֹרָה, –
אֱרֹג מָנוֹר עָז, פְּזֹם פִּזְמוֹנְךָ הַנּוֹרָא.