אֲשֶׁר יַפְתְּ וְגָאִית לִבְלִי חֹק,
אֵרַשְׂתִּיךְ בְּנַפְשִׁי שְׁבַּכָּף.
אַתְּ שֶׁלִי בַּדִּמְעָה וּבַשְּׂחוֹק
עַד קְַצֵוי הַמָּחָר הַנִּשְׂגָּב
בִּנְדוּדֵי לֵילוֹתַי אֵרַשְׂתִּיךְ,
בְּמִדְקֶרֶת חוֹלוֹת עֲרִירִים.
כֹּה הֵיטַבְתְּ בְּלִבִּי לְהַתִּיךְ
רְגָבַיִךְ לְשִׁיר הַשִׁירִים.
רְְגָבַיִךְ מִגַּיא וְעַד הָר
לַעֲצֶרֶת חַיַּי בְּגָאוֹן.
בְּמַסַּע הַיָּמִים הַמֻּדְהָר
מְרַמֵּז לִי חוֹפֵךְ לַעְגֹּן.
מֵעָלַי הַשָּׁמַיִם עֵדִים,
אֵרַשְׂתִּיךְ בַּחֲלוֹם וּבַקְּרָב.
בְּעִקְבֵי מִנְעָלַי הַכְּבֵדִים
עֲלוּמֵי אֲבִיבֵךְ הַנִּרְהָב…