הָיֹה הָיוּ צְפַרְדֵעַ וַחֲפַרְפֶּרֶת וְהָיוּ הַשְׁתַּיִם יְדִידוֹת בְּנֶפֶשׁ:
הַצְפַרְדֵעַ לֹא יָכְלָה לִחְיוֹת בְּלִי חֲפַרְפֶּרֶת וְהַחֲפַרְפֶּרֶת – בְּלֹא הַצְפַרְדֵעַ.
בָּאָה הַצְפַרְדֵעַ לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל רְעוּתָהּ:
– שָׁלוֹם לָךְ, חֲפַרְפֶּרֶת יְקָרָה! מַה יָפָה פַּרְוָתֵךְ! מַה רַב הַסֵדֶר בְּתוֹךְ הַמְחִלָה שֶׁלָךְ! מֵעוֹדִי לֹא שָׁתִיתִי יַיִן טָעִים מִזֶה שֶׁרָקַחְתְּ לִכְבוֹדִי.
בָּאָה הַחֲפַרְפֶּרֶת אֶל הַצְפַרְדֵעַ:
– שָׁלוֹם לָךְ, צְפַרְדֵעַ חֲבִיבָה! לִבַּבְתִּינִי בְּעֵינַיִךְ הַחֲמוּדוֹת! מֵעוֹלָם לֹא טָעַמְתִּי תּוֹלָעִים טְעִימוֹת מֵאֵלָה שֶׁהִגַשְׁתְּ לִי.
וְכָךְ נִמְשְׁכָה יְדִידוּתָן שָׁנִים רַבּוֹת. הַצְפַרְדֵעַ לֹא יָכְלָה לִחְיוֹת בְּלִי הַחֲפַרְפֶּרֶת – וְהַחֲפַרְפֶּרֶת – בְּלֹא הַצְפַרְדֵעַ.
מַמָשׁ צֶמֶד־חֶמֶד.
וְהַצָב הָעַרְמוּמִי, שֶׁמְהַלֵךְ הָיָה כָּל יָמָיו בְּלֹא רֵעַ, רָאָה אֶת יְדִידוּתָן. נִכְנְסָה קִנְאָה בְּלִבּוֹ. אָמַר לְעַצְמוֹ:
– הָבָה אֶבְחַן אִם יְדִידוּת אֱמֶת הִיא.
בָּא אֶל הַחֲפַרְפֶּרֶת וְאָמַר:
– הֲשָׁמַעַתְּ, חֲפַרְפֶּרֶת, אֵילוּ דְבָרִים מְסַפֶּרֶת הַצְפַרְדֵעַ עַל אוֹדוֹתַיִךְ?
– לֹא שָׁמַעְתִּי – הֵשִׁיבָה הַחֲפַרְפֶּרֶת – אַדְרַבָּא, סַפֵּר לִי.
– לֹא אוּכַל – נֶאֱנַח הַצָב הָעַרְמוּמִי – הַצְפַרְדֵעַ דִבְּרָה בִּגְנוּתֵךְ. אִם אֶחֱזֹר עַל דְבָרֶיהָ, יָקִיץ הַקֵץ עַל יְדִידוּתְכֶן.
שָׁעָה אֲרֻכָּה הִפְצִירָה הַחֲפַרְפֶּרֶת בַּצָב, עַד שֶׁנֵאוֹת לְגַלוֹת לָהּ אֶת דִבְרֵי הַצְפַרְדֵעַ.
– מֵילָא, אֲסַפֵּר – אָמַר הַצָב – הַצְפַרְדֵעַ אוֹמֶרֶת שֶׁאַתְּ לִכְלוּכִית…
– מָה? – נִדְהֲמָה הַחֲפַרְפֶּרֶת.
–… וְעוֹד הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁמְחִלָתֵךְ מְלֵאָה חֶלְאָה וּסְחִי, וְיֵינֵךְ מְעֻפָּשׁ, כִּי נוֹדֵף מִמֶנוּ רֵיחַ פַּרְוָתֵךְ הַמְזֹהֶמֶת.
– מָה?! – חָזְרָה וְקָרְאָה הַחֲפַרְפֶּרֶת – צְפַרְדֵעַ שְׁמֵנָה וְנֶאֱלַחַת זוֹ מְעִיזָה לוֹמַר שֶׁאֲנִי לִכְלוּכִית? שֶׁיֵינִי מְעֻפָּשׁ? וַהֲרֵי כֻּלָהּ שִׁקוּץ מְשֻׁקָץ, עוֹרָהּ רִירִי, עֵינֶיהָ זָבוֹת, קוֹלָה צַרְחָנִי וְצוֹרֵם. מִיָד אֵלֵךְ וְאַכֶּנָה נָפֶשׁ!
שָׁמַע הַצָב, הִטְמִין רֹאשׁוֹ בְּקִפְלֵי שִׁרְיוֹנוֹ וְחִיֵךְ בְּקוֹרַת־רוּחַ. מִיָד נִזְדָרֵז וּבָא אֵצֶל הַצְפַרְדֵעַ. יָדַע הַצָב שְׁבִיל קָצָר, עַל כֵּן הִגִיעַ לִפְנֵי הַחֲפַרְפֶּרֶת.
– הֲשָׁמַעַתְּ, צְפַרְדֵעַ, אֵילוּ דְבָרִים מְסַפֶּרֶת הַחֲפַרְפֶּרֶת עַל אוֹדוֹתַיִךְ?
– לֹא שָׁמַעְתִּי – הֵשִׁיבָה הַצְפַרְדֵעַ – אַדְרַבָּא, סַפֵּר לִי.
– לֹא אוּכַל – נֶאֱנַח הַצָב הָעַרְמוּמִי – הַחֲפַרְפֶּרֶת דִבְּרָה בִּגְנוּתֵךְ. אִם אֶחֱזֹר עַל דְבָרֶיהָ, יָקִיץ הַקֵץ עַל יְדִידוּתְכֶן.
שָׁעָה אֲרֻכָּה הִפְצִירָה הַצְפַרְדֵעַ בַּצָב, עַד שֶׁנֵאוֹת לְגַלוֹת לָהּ אֶת דִבְרֵי הַחֲפַרְפֶּרֶת.
הַחֲפַרְפֶּרֶת אוֹמֶרֶת שֶׁאַתְּ שְׁמֵנָה וְנֶאֱלַחַת…
– מָה?!
– שֶׁכֻּלֵךְ שִׁקוּץ מְשֻׁקָץ, עוֹרֵך רִירִי, עֵינַיִךְ זָבוֹת, וְקוֹלֵךְ צַרְחָנִי וְצוֹרֵם.
– אֵינְךָ בּוֹדֶה דְבָרִים מִלִבְּךָ? – קִרְקְרָה הַצְפַרְדֵעַ.
– זֶה עַתָּה שָׁמַעְתִּי אֶת הַדְבָרִים יוֹצְאִים מִפִּיהָ. וְעוֹד הִיא אָמְרָה…
– שְׁתֹק! – קִרְקְרָה הַצְפַרְדֵעַ בְּרֹב זַעַם – דַי לִי בַּמֶה שֶׁשָׁמַעְתִּי. אֲנִי אַכֶּנָה נָפֶשׁ!
וְהַצְפַרְדֵעַ שָׂמָה פְּעָמֶיהָ אֶל מְחִלַת הַחֲפַרְפֶּרֶת.
הַיְדִידוֹת נִפְגְשׁוּ עַל גַבֵּי־שְׁבִיל צַר. בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵימָה הִשׂתָּעֲרוּ זוֹ עַל זוֹ וְכָךְ נֶאֱבְקוּ עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה. וּמִשֶׁיָרַד הָעֶרֶב הִתְגוֹלְלוּ שְׁתֵּיהֶן עַל גַבֵּי הַשְׁבִיל, עֲיֵפוֹת מִכְּדֵי לְהִתְכַּתֵּשׁ.
– אֲנִי נִצַחְתִּי! – אָמְרָה הַחֲפַרְפֶּרֶת – נִבְצָר מִמֵךְ לְהָנִיעַ גוּפֵךְ.
– נִצַחְתִּי! – אָמְרָה הַצְפַרְדֵעַ – כְּפֶגֶר מוּבָס אַתְּ מִתְגוֹלֶלֶת עַל הַשְׁבִיל.
והַצָב, שֶׁהֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעוֹבֵר לְתֻמוֹ בַּשְׁבִיל, צָחַק וְאָמַר:
– אֲנִי הוּא שֶׁנִצַחְתִּי. רָצִיתִי לִבְחוֹן אֶת יְדִידוּתְכֶן אִם יְדִידוּת אֱמֶת הִיא. וְהִנֵה מֶה עָלְתָה לָכֶן. אוֹי לָהּ לִידִידוּת, הַמַטָה אֹזֶן לְלַעֲזָם שֶׁל הוֹלְכֵי־רָכִיל.
