קב “אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם” (דברים א, יב) – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טַרְחָנִים. הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה שֶׁנּוֹצֵחַ חֲבֵרוֹ בַּדִּין, אוֹמֵר: יֶשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת, לְמָחָר אֲנִי דָּן, מוֹסֵפְנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִים; לְכָךְ נֶאֱמַר “טָרְחֲכֶם”. “וּמַשַּׂאֲכֶם” – מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִים. הִקְדִּים משֶׁה לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ! אֵחֵר לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת, מָה אַתֶּם סְבוּרִים? יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת וּמְחַשֵּׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת! (ספרי דברים, יב).
נוֹצֵחַ חֲבֵרוֹ בַּדִּין – חברו עומד לזכות במשפט.
עֵדִים – נוספים.
רְאָיוֹת – חדשות.
לְמָחָר אֲנִי וגו' – למחר אדרוש משפט חוזר.
מוֹסַפְנִי וגו' – אדרוש הוספת מספר גדול יותר של דיינים.
אֶפִּיקוֹרְסִים – חסרי אמונה הלועגים לרבם.
הִקְדִּים… לָצֵאת – מבית הדין.
מָה רָאָה – מדוע.
אֵינוֹּ שָׁפוּי – אינו חי בשקט ובשלווה (ויוצא להתקוטט עם אשתו).
עֵצוֹת, מַחֲשָׁבוֹת – רעות.
*
קג “אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר” (דברים א, א) – מְלַמֵּד שֶׁהוֹכִיחָם עַל מָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּמִּדְבָּר, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם קְטַנִּים וְזוֹרְקִים לְתוֹךְ חֵיקוֹ שֶׁל משֶׁה וְאוֹמְרִים לוֹ: בֶּן עַמְרָם, מָה אָנוֹנָא הִתְקַנְתָּ לָהֶם לְאֵלּוּ? מָה פַּרְנָסָה הִתְקַנְתָּ לָהֶם לְאֵלּוּ? (ספרי דברים, א; ילק"ש לדברים, תשצ).
הוֹכִיחָם – אמר להם דברי תוכחה.
נוֹטְלִים – לוקחים.
מָה אָנוֹנָא וגו' – איזו קצבה (של מזון וצרכים אחרים) הכנת להם?