בְּשֶׁכְּבָר הַַיָמִים חַי אִכָּר אֶחָד שַׁקְדָן וְלוֹ
אִשָׁה טוֹבָה, צוֹפִיָה הֲלִיכוֹת הַבַּיִת. וְהָיוּ בְּנֵי הַזוּג
אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וְהֲגוּנִים וְכָל רוֹאֵיהֶם כִּבְּדוּם מְאֹד. וְרַק
מִגְרַעַת אַחַת הָיְתָה בָּהֶם, מִין מִדָה מְגֻנָה, שֶׂלֹא הִנִיחוּ
לַזוּלַת לְסַיֵם אֶת דְבָרָיו. כָּל אֵימַת שֶׁפָּתַח מִישֶׁהוּ
בְּשִׂיחָה, הָיוּ בְּנֵי הַזוּג מְשַׁסְעִים אֶת דְבָרָיו
בִּקְרִיאָה:
– יוֹדְעִים! יוֹדְעִים!
יוֹם אֶחָד נִזְדַמֵן לְבִקְתָּתָם עוֹבֵר־אֹרַח עָנִי.
כִּבְּדוּהוּ בְּנֵי הַזוּג בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה. מִשֶׁנָטַל פְּרִידָה
מִמְאָרְחָיו, הוֹשִׁיט לָהֶם הַזָר גְלִימָה לְבָנָה וְאָמַר:
– אָנָא, קַבְּלוּ גְלִימָה זוֹ כְּמַתָּנָה, עַל
שֶֹנְהַגְתֶּם בִּי בְּעַיִן יָפָה. תְּכוּנָה מֻפְלָאָה לָהּ לִגְלִימָה
זוֹ: אִם תִּלְבְּשׁוּהָ וְתִלְחֲצוּ עַל כַּפְתּוֹר אֶחָד, תִּתְרוֹמְמוּ
כִּבְנֵי־כָּנָף עַד לַתִּקְרָה. אִם תִּלְחֲצוּ
עַל שְׁנֵי כַּפְתּוֹרִים, תָּעוּפוּ עַד אֲמִירֵי הָאִילָנוֹת.
וּבִלְחִיצָה עַל שְׁלשָׁה – תִּדְאוּ כִּנְשָׁרִים בַּמְרוֹמִים.
וְהָאִכָּר שֶׁלֹא שָׁאַל כֵּיצַד אֶפְשָר יִהְיֶה לָרֶדֶת שׁוּב אַרְצָה וְשִסַע אֶת דְבָרָיו שֶׁל עוֹבֵר־הָאֹרַח:
– יוֹדְעִים! יוֹדְעִים!
מִיָד לָבַש אֶת הַגְלִימָה, לָחַץ עַל שְׁלֹשֶׁת הַכַּפְתּוֹרִים וְהִתְעוֹפֵף לַמְרוֹמִים.
וְאִשְׁתּוֹ רָצָה וְקָרְאָה בְּגַאֲוָה:
– הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ, בַּעֲלִי מִתְעוֹפֵף!
וְכָךְ רָצָה נִכְחָה, עֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת הַשָׁמַיְמָה.
הִגִיעָה אֶל עֶבְרֵי פִּי תְּהוֹם וְלֹא הִשְׁגִיחָה בַּסַכָּנָה. מָעֲדוּ
רַגְלֶיהָ וְנָפְלָה.
בְּתַחְתִּית הַתְּהוֹם זָרַם נַחַל פְּתַלְתּוֹל.
אוֹמְרִים שֶׁהָאִשָׁה נֶהֶפְכָה לְדָג וּבֶן־זוּגָהּ
לְנֶשֶׁר. יִתָּכֵן שֶׁהָעֹנֶשׁ הָיָה חָמוּר מִדַי. מִכָּל מָקוֹם, הוּא
שִׁמֵשׁ לֶקַח לִבְנֵי־אָדָם שֶׁלֹא יַפְסִיקוּ אֶת דִבְרֵי
הַזוּלָת.