כְּמוֹ מַחֲזוֹרִיּוּת בַּטֶּבַע

בָּא בְּחָדְשֵׁי חֹרֶף עֹרֵב

אֶל הָאִזְדָּרֶכֶת. עֹמֵד. מִסְתַּכֵּל.

הֹפֵךְ לְצַּד הַשֵּׁנִי, כְּמוֹ יוֹנַת בָּר.

אָבָל כַּאֲשֶׁר עֹרֵב עֹשֶׂה זֹאת, זֶה

אַחֶרֶת. בֹּלֵט יוֹתֵר. מְחֻשָּׁב.

אַחֵר. הִנֵּה הוּא עלֶה עַל

עָנָף לְמַעְלָה. מִסְתַּכֵּל לְצָפוֹן. וְהֹפֵךְ

לְדָרוֹם. אוֹתוֹ דָּבָר. אָבָל, כְּשֶׁעֹרֵב

עֹשֶׂה זֹאת, הוּא חוֹשֵׁב. לֹא

מוֹרִיד אֶת כְּתֵפָיו כְּיוֹנַת

בָּר. לֹא מוֹרִיד עַל עַצְמוֹ מַזְלוֹגוֹת

גֶשֶׁם. אֶלָּא בְּטֶרֶם כָּל הוּא

נִמְלָךְ. פֹּרֵשׂ אֶת הַבָּשָׂר הַקָּר וְהַיָּבֵשׁ,

חָשׁ חָשׁ אֶת הַמֶּרְחָב,

דָּשׁ דָּשׁ אֶת הָאֲוִיר, וְנֶעֱלָם.

סוֹלוֹ? תָּמִיד הוּא מוֹפִיעַ

לְבָד. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ, אֶת

הָעֹרְבָה. כְּמוֹ אֵצֶל הַיּוֹנָה, שֶׁתָּמִיד

מְעֹרֶבֶת בְּעִסְקֵי הַקֵּן. בַּאֲשֶׁר הִיא –

שָׁם הוּא. אֲבָל אֶת הָעֹרֵב

רָאִיתִי בְּחֶבְרַת נִקְבָּתוֹ, וְלֹא

רָאִיתִי בֶּן עֹרְבִים, וְלֹא רָאִיתִי

זִוּוּג עֹרְבִי, וְלֹא רָאִיתִי יֶלֶד עֹרְבִי.

יט חשון תשלט, 19 נובמבר 1978