לוגו
אַרְבַּע סוֹנֵיטוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗


עִם בֹּקֶר עֶפְרוֹנִי אַט מְדַדֶּה,

גּוֹמֵעַ לִרְוָיָה חַמָּה זוֹהֶבֶת.

קָלִיל וְצִבְעוֹנִי וּבְלֹא עֲצֶבֶת

פַּרְפָּר עַל שׁוֹשַנִים עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה.


וְלֹא נִגְרַע מְאוּם! וְכַךְ הָיָה

בְּעוֹד אַחַי חַיִּים הִלְּכוּ לָבֶטַח. – – –

וְרֵיחַ תַּבְשִׁילִים נוֹדֵף מִפֶּתַח

וּמֶרְחַקִּים רַנִּים כְּבַבְּדָיָה.


אֵיכָה הִשְׂכּיל לְהִסְתַּתֵּר הָרֶשַׁע!

אֵיכָה הוֹרִיקוּ כֹּה פִּרְחֵי זָדוֹן

בַאֲדָמָה דּוֹשֶׁנֶת וְנֶחֱרֶשֶׁת!


בּוֹשֵׂם הַשְּׂרָף בְּיַעֲרוֹת הָאֹרֶן – – –

יְבוּל שָׂדֶה לַמָּוֶת לֹא נִדּוֹן

וְזֶמֶר דַּיִש לֹא שָׁבַת בַּגֹּרֶן…


 

ב    🔗


בָּתִּים נִתְעַרְעֲרוּ, הָעָם שָׂרַד שָׁלֵם,

דּוֹגֵר עַל צִפְעוֹנָיו כְּמִיָּמִים יָמִימָה,

וְכָל חֶלְקָה, אֲשֶׁר שֻׁבְּשָׁה וְגַם הִשְׁמִימָה,

הֵגִיחָה לִתְחִיָּה, אַיֶּכָּה, שׁוֹט־שִלֵּם?


אַיֶּכָּה שׁוֹט־שִׁלֵּם, אַיֶּכָּה, שׁוֹט־נָקָם

לְמַעַן הַרְפִּישֵׁם – אוֹתָם אֲשֶׁר רָצָחוּ?

פֹּה עֵדֶר לֹא לָהֶם רוֹעֶה שָׁלֵו בָּאָחוּ

וּמִן הַדָּם עֲדַיִן לֹא רֻחַץ נִשְׁקָם.


וְכָל עוֹבֵר וְשָׁב בְּזֶה הָרְחוֹב מִנֶּגֶד,

הַנַּעַל לְרַגְלָיו, הַנַּעַל וְהַבֶּגֶד, –

הַכֵּר הִכַּרְתִּי: שֶׁל אָחִי הֵם, שֶׁל אָחִי.


בְּזֶה הָרְחוֹב אִשָּה תֵּלֵךְ וְהִיא לֹא חַתָּה.

וְשִׂמְלָתָה שֶׁלָּהּ – מֵאֲחוֹתִי הֻפְשָׁטָה.

וְהַשְּׁחָקִים שׁוֹקְטִים בַּשֶׁקֶט הַנִּצְחִי…


 

ג    🔗


הַחֲרָבוֹת הוּשְׁבוּ לַנְּדָן. נִרְפָּא הַכֶּמֶשׁ.

וְאֵי עִיִּים הָיוּ – עַתָּה זָקוּר נִדְבָּךְ

דַּם יְשִׁישִׁים וְיֶלֶד, אֲשָׁדוֹת נִשְׁפַּךְ,

אֲשֶׁר הוֹתִירָה אֲדָמָה, – עִלַּע הַשֶּׁמֶשׁ.


נִרְפָּא הַכֶּמֶשׁ. בַּכְּפָר – שַׁלְוָה, שָׁאוֹן בַּקֶּרֶת,

מַחֲרֵשָׁה בִּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל הַנְּשַׁמִּים.

כָּל הַנְּהָרוֹת נוֹשְׁקִים שׁוּב פֶּתַח הַיַּמִּים

וּבְכָל הַתַּבְעֵרוֹת תֵּבֵל אֵינָהּ נִזְכֶּרֶת. – –


אֵי פֵּשֶׁר לֶחָזוּת הַזֹּאת? הַיְּהִי עוֹלָם

צַדִּיק וְחַף מְאֹד נוֹהֵר לְכָל אַפְסַיִם?

אֵיךְ יְשֻׁלַּם הַגְּמוּל וְלֹא שֻׁלַּם עֲדַיִן?


לֹא תַּמּוּ הָרְשָׁעִים. הִנֵּה הִנָּם כֻּלָּם,

הִנֵּה הִנָּם! לֹא בּוֹשׁוּ הֵרָאוֹת וְלֶכֶת,

וְרִשְׁעָתָם – לַבֵּן צִוּוּהָ וְלַנֶּכֶד..


 

ד    🔗


הִנֵּה הִנָּם, אֶרְאֵם, כִּי חַיֵּיהֶם לָהֶם דּוֹרוֹן,

חָזוּת שֶׁל שַׁיִשׁ לַפָּנִים – הִנֵּה הִנָּם מִנֶּגֶד.

מֶבָּט סָגוּר וּמְסֻגָּר – אִם עֶצֶב בּוֹ אוֹ שֶׁקֶט?

אִם אֵפֶר חֲלוֹמוֹת שׁוֹצְפִים אוֹ זֵכֶר אַחֲרוֹן?


פּוֹרְצֵי מַעֲרָכוֹת מִתְּמוֹל בְּצַהַל וּבְרֹן,

טוּר־רֶכֶב־וְאָדָם עֲנָק שֶׁלֹּא אָבָה לָסֶגֶת.

עַתָּה מֻּכֶּה וּמִתְפַּלֵּש… אַךְ בֵּין קִפְלֵי הַבֶּגֶד

הַדָּם שֶׁנִּסְתַּפַּג לָעַד וְאֵין לַהֲסִירוֹ – – –


חָזוּת שֶׁל שַׁיִשׁ לַפָּנִים וְאֵלֶם שֶׁל אֲרֶשֶׁת.

הִנֵּה הִנָּם רוֹצְחֵי אַחַי וְרוֹהֲבֵי לָרֶשֶׁת

פִּרְיָם וְנִכְסֵיהֶם בְּכָל אֲתַר בָּאֲרָצוֹת.


אוֹר שֶׁמֶשׁ מִמָּרוֹם נִגָּר וּמִתַּחְתָּם יַבֶּשֶׁת.

הִנֵּה הִנָּם! אֲנִי נָבוֹךְ וַחֲמָתִי נוֹאֶשֶׁת –

אוֹר שֶׁמֶשׁ מִמָּרוֹם וְהֵמָּה צוֹעֲדִים צָעוֹד…