אַתָּה, אוֹיְבִי בְּנֶפֶשׁ וּבְגוּף,

עֵינֶיךָ הַתְּכֻלּוֹת – נָהָר שָׁקוּף;

עֵינֶיךָ – בֹּקֶר, וּשְׂעָרְךָ – פִּשְׁתָּן.

זוֹ הָאֲרֶשֶׁת מִי לְךָ נָתַן?

מִי הִתְאַכְזֵר וְשָׂשׂ לַחְמֹד,

לָצוֹן כָּזֶה עַל אֲדָמוֹת.

אַתָּה אַלִים וָגֵא. אָכֵן, אָכֵן – –

יוּעַם נָא לְאַלְתֵּר בְּךָ הַחֵן.

בְּטֶרֶם תִּשְׂתָּעֵר עָזִיז לִתְקֹף –

הַלְוַאי וּפַרְצוּפְךָ פַּרְצוּף שֶּׁל קוֹף.

לֹא נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל,

אֲפִילוּ עַיִט בָּה יִבְחַל…