כָּל שַׁעַל פֹּה רֻחַץ בַּדֶּמַע וּבַדָּם.

רְחוֹב אֵין לְהַכִּיר, וְאֵין מִדְרֶכֶת.

אַחַי! – עַל אֶרֶץ זוֹ הִבְקִיעָה הֶמְיָתָם

בְּטֶרֶם נֶאֶלְצוּ מִכָּאן לָלֶכֶת.

בְּטֶרֶם נֶאֶלְצוּ לָלֶכֶת לַכִּבְשָׁן

שָׁלְחוּ מֶבָּט בְּתַחֲנוּנֵי אִגֶּרֶת.

הִרְדִּימָה אֵם טוֹבָה תִּינוֹק: יְשַׁן, יְשַׁן,

מָחָר תְּהֵא וַדַַּאי שָׁעָה אַחֶרֶת – – –

סָבִיב חוֹמָה הָיְתָה אוֹיֶמֶת וּקְשׁוּחָה,

הַחֲלוֹמוֹת – כְּגֻלְגְּלוֹת בַּסֶּלַע.

עוֹלָם! כִּי אָנֹכִי אֶקְרַב וַאֲמוּשְׁךָ –

אָחוּשׁ תַּאֲוָתְךָ הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת.

הָאֵפֶר שֶׁזֹּרָה – גַּם לֹא נוֹדַע אַיּוֹ.

וְהֶעָשָׁן – עִם נַחְשׁוֹלֵי הָרוּחַ.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה: הָיֹה הָיָה, –

כְּמִטּוּרֵי הַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ.

הָיֹה הָיָה… אֲנִי שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה…

בַּעֲרוּצָיו קוֹצֵף הַזְּמָן מִנֶּגֶד.

רוֹבְצִים עִיֵּי־מַפֹּלֶת – עֵדֶר בַּמִּרְעֶה,

וְדֶרֶךְ מִמּוּלִי כְּאֵם חוֹרֶגֶת…