יָמִים שֶׁלִּי בּוֹ נָדַד מִדָּרוֹם לַנָּהָר

זְמַנִּים שֶׁדּוּ פוּ הִתְגּוֹרֵר בִּקְצֵה מַעֲרָב

לְעֶמְדָּה גְּבוֹהָה וּמִשְׂרָה נוֹחָה לֹא הִגִּיעוּ

אַךְ אֶת מְרוֹרֵי הַפְּרֵדוֹת הַכְּפוּיוֹת טָעֲמוּ.

חֲרָטוֹת בֶּן־בְּלִי־בַּיִת בַּעֲרֹב חַיָּיו

גָּלוּת בֶּן־אַלְמָוֶת בְּעוֹלָם סָחוּף

שִׁירֵיכֶם בְּפִי כֹּל, יַעַמְדוּ לְאֶלֶף דּוֹרוֹת

שִׁמְכֶם תְּהִלָּה, תָּנִיעַ אַף לֵב פְּרָאִים

אוּלַמֵּי הַבְּחִינוֹת עַל חִן טוּרֵיכֶם יָעִידוּ

מִשְׂרַד הַנְּגִינוֹת מַמְתִּין לְפִזְמוֹנִים חֲדָשִׁים.

לִרְצוֹן הַשָּׁמַיִם, נְסִיכִי, לָבֶטַח כִּוַּנְתֶּם

בְּעוֹלַם הָאָדָם כִּנַּסְתֶּם אֶת אוֹהֲבֵי הַשִּׁירָה.