פה “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ” (תהלים קיט, סב) – כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד כְּנֶגֶד חַלּוֹנוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה – הָיְתָה מְנַשֶׁבֶת רוּחַ צְפוֹנִית וּמְנַפְנֶפֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה דָּוִד עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה! אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה! אָמְרוּ לוֹ:
"אֵין הַקֹּמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי;
וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ".
אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּפִשְׁטוּ יְדֵיכֶם בִּגְדוּד! מִיָּד יוֹעֲצִים בַּאֲחִיתֹפֶל וְנִמְלָכִים בְּסַנְהֶדְרִין וְשׁוֹאֲלִים בְּאוּרִים וְתֻמִּים.
אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַדָּא: מִנַּיִן? – “עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר” (שם נז, ט) (ברכות ג ע“ב־ד ע”א; ירושלמי ברכות א, א).
מִנַפְנֶפֶת – מנענעת.
הַקֹּמֶץ – חגב (בארמית), שהוא בעל חיים זעיר.
אֵין הַבּוֹר וגו' – בור המים אינו מתמלא מן הגשמים הנופלים לתוכו דרך חוליית הבור (היא מערכת האבנים העגולה הבנויה על פיו), ויש צורך להזרים אליו מים גם בדרכים אחרות.
פִּשְׁטוּ יְדֵיכֶם בִּגְדוּד – שלחו ידיכם, התעסקו, במלחמה (עם עמים אחרים) וקחו את שללם.
אֲחִיתֹפֶל – יועץ דויד.
נִמְלָכִים – מתייעצים (ובסופו של דבר אכן יוצאים למלחמה).
מִנַּיִן – מאיזה פסוק אנו לומדים את עניין הכינור?
*
פו “תְּפִלָּה לְדָוִד… שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי” (תהלים פו, א־ב) – כָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לֹא חָסִיד אָנִי? שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֵׁנִים עַד שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת, וַאֲנִי – “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ” (שם קיט, סב); שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יוֹשְׁבִים אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת בִּכְבוֹדָם, וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָה, כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבשֶׁת רַבִּי וְאוֹמֵר לוֹ: מְפִיבשֶׁת רַבִּי, יָפֶה דַנְתִּי? יָפֶה חִיַּבְתִּי? יָפֶה זִכִּיתִי? יָפֶה טִהַרְתִּי? יָפֶה טִמֵּאתִי? – וְלֹא בּשְׁתִּי. שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ” (שם שם, מו) (ברכות ד ע"א).
עַד שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת – כרבע משעות היום.
אֲגֻדּוֹת וגו' – וסביבם קבוצות גדולות של בני פמליה.
בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָה – דם הנובע מגוף האישה (מסיבות שונות), וכן מי השפיר ודם השליה של נשים שאיבדו את עובריהן בשלבים שונים של ההיריון.
כְּדֵי לְטַהֵר וגו' – כדי לקבוע את משך התקופה שבה צריכה האישה להיטהר (דבר התלוי בבדיקה).
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא – זאת ועוד.
נִמְלָךְ – נועץ.
מְפִיבשֶׁת – בן יהונתן בן שאול.
“וַאֲדַבְּרָה” וגו' – אעסוק במצוותיך בלא להתבייש, שלא כדרכם של מלכים.
*
פז “אֲגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים” (תהלים סא, ה) – וְכִי עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל דָּוִד לִהְיוֹת חַי עוֹלָמִים? – אֶלָּא אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיְהוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁלִּי נֶאֱמָרוֹת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְעוֹלָם (ירושלמי ברכות ב, א).
חַי עוֹלָמִים – חי לנצח.
שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת – ספר תהלים, שחיבורו מיוחס לדויד.
*
פח אָמְרוּ עָלָיו עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת, אָמְרָה לוֹ: דָּוִד, אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמְּךָ (ילק"ש לתהלים, תתפט).
זָחָה דַעְתּוֹ – התגאה.