הַשֵּׁנָה יִשְּׁנָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

וַיֵּט אַחֲרֶיהָ אָחִיהָ הַמָּוֶת;

חוּליִ וָגֹחִי, בֶּרְלִין, כִּי בָא קָרֶץ

וּבְצַעַד אוֹנוֹ בָּךְ יִצְעַד צַלְמָוֶת!

כִּי בָא חֳלִי-רָע מִתְהַלֵּךְ אוֹרֵחַ

מִשְּׂעַר רֹאשׁוֹ יָטֶיל קֶטֶב וָדָבֶר;

עֵת רוּחַ אַפּוֹ כַּמַּגָּל שׁוֹלֵחַ

גֶּבֶר חַי-אוּלָם חִישׁ יוּטַל לַקָּבֶר! –

וַאֲנִי דוּמָם אֵלְכָה בֵּית מֵתֵי-דֶבֶר,

שָׁם בֵּין הַמֵּתִים גַּם חוֹלִים נִזְעָקוּ –

מִתְעַתְּדִים לָמוּת וּצְפוּיִם אֶל-קֶבֶר

וּבְגָרוֹן נִחָר מִכְּאֵב-מַר נֶאֱנָקוּ!

הוֹי אָיוֹם מַרְאָם כִּשְׂעִירֵי הַלָּיִל!

וּתְכֵלֶת נוֹרָאָה לֶחֱיָם כִּסָּתָה;

יֵאָבְקוּ אֶת מוֹתָם בִּדְמִי אֵין חָיִל,

בַּדֵּיהֶם יָזוּעוּ, עֵינָם כָּהָתָה! –

זֶה עֶלֶם עָנֹג יִשּׁוֹם יִשְׁאַף רוּחַ,

נַאֲקוֹת חַלָּל יֶאֱנֹק מִלֵּב וָקֶרֶב;

וּכְבָר קָפָא דָמוֹ בוֹ – וַיָּנוּחַ

וּבֵין מַפְּלֵי מִצְחוֹ לַדֶּבֶר אָרֶב!

מַה תִּירָא, עֶלֶם! וּמַה כֹּה תָּהִימָה!?

לָמָּה זֶה שֵׁנָה כָּל חַי אִוּוּ יָחַד?

וּשְׁנַת הַמָּוֶת אֲרֻכָּה וּנְעִימָה –

מִבְּלִי בַלְהוֹת-חֲלוֹם – מַה תִּפְחַד פָּחַד? –

הַעוֹד הַתִּקְוָה תַּם לִבְּךָ לִבְטוֹחַ? –

תִּקְוָה פֶסֶל-תֹּהוּ, סֵמֶל צַלְמָוֶת…

וּבְגֵוָהּ אֵין דָּם, בַּעֲצָמֶיהָ מֹחַ –

אַחַת הִיא הַתִּקְוָה וָהִיא הַמָּוֶת!

מוּת נָא, גוֹוֵעַ! מוּתָה נָא וּמוּתָה!

מִשְׁכָּבְךָ בַּקֶּבֶר הֲלֹא אַךְ נָחַת –

עַל אֵלֶּה הַחַיִּים אֲנִי אָחוּסָה

פֶּן עוֹד יִחְיוּ, עוֹד יִדְווּ עֲדֵי שָׁחַת! –

לַשְּׁאוֹל אִם גַּם תֵּלֵךְ, אוֹ אֶל שָׁמַיִם

לַתֹּהוּ אִם תָּשׁוּב וּלְאָבְדַן-נֶצַח –

אַשְׁרֶיךָ! אָבְדָן וּשְׁאוֹל טוֹב מֵחַיִּים!

טוֹבוּ מֵאָרֶץ – מִמְּעָרַת הָרֶצַח!

לֹא בִנְאוֹת-קֶבֶר, תַּחְתִּיּוֹת אֲדָמָה

אַחַר נִקְּרָה עַיִן נִקַּף עוֹרֶךָ –

לֹא שָׁם עָרוּךְ תָּפְתֶּה וּשְׁאוֹל לֹא שָׁמָּה!

אַךְ פֹּה אֶרֶץ הֵם, פֹּה תִרְאֵם עֵינֶךָ!