בְּמִדְרוֹן הָר עַד הַרְחֵק נִשָּׂא אֲבַק זְהָרָה,

הַבֹּקֶר בּוֹחֵשׁ זִיווֹ בְּאֹדֶם הַשַּׁלֶּכֶת.

לַעֲיֵפָה תִּרְבַּץ אֶרֶץ, כֹּה לֵאָה וּמְאֻשָּׁרָה.

וְטוֹב כִּי אֵשֵׁב פֹּה, כִּי אֵין לְאָן לָלֶכֶת.

בְּרִדְתִּי לְאַט לִי. אַל יָרַט לִי מִשְׁעוֹלִי.

מְתוּחִים קוּרֵי תִּשְׁרִי וְשׁוֹזְרִים חֲלוֹם זָהָב.

עוֹד רִשְׁתּוֹת קַיִץ חוֹלֵף מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי,

מְלַפְּפוֹת מַבָּט לַח כְּזֵכֶר מַה שֶׁאָהַב.

מְחַיְּכִים מְפֻיָּסִים וְצוֹנְחִים אַרְצָה עָלִים,

וְהוֹזֶה אִילָן חָשׂוּף כִּי שָׁב לִשְׁנוֹת עֲלוּמִים.

הִתְפָּרְקִי גַּם אַתְּ, נַפְשִׁי, מַשָּׂא יָמִים בָּלִים,

וְנָחוּ פֹּה לְרַגְלַי, כְּגַלֵּי טְרָפִים כְּתֻמִּים.