לֹא הָלַכְתִּי בִּגְדוֹלוֹת, אֱלוֹהַי,

וְהַנְּצוּרוֹת לֹא בִּקַּשְׁתִּי.

עַל אֵם שָׂדוֹת אָבִיב בִּשְׂחוֹק יוֹם אֲדָר צָעִיר

חָפַצְתִּי לֶכֶת כָּכָה, הַרְחֵק לֶכֶת.

כְּמוֹהֶם אוֹבֵד בְּזִיו לִבְלוּבָם,

בִּשְׂשׂוֹן שִׁפְעַת מֶרְחַקֵּיהֶם,

בּוֹסֵס בְּרִגְבֵיהֶם הַמְפֻלָּמִים,

בְּמֵי אַפְסַיִם נוֹהֲרִים לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ,

צָרֵף נִשְׁמַת פִּי לְאֵד נְשִׁימָתָם,

פִּזְמוֹן דֶּרֶךְ עַלִּיז עַל דַּל שְׂפָתַי

פַּת לֶחֶם וּפֶלַח אֲבַטִּיחַ בְּצִקְלוֹנִי

וְאוֹר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאִישׁוֹנָי.

יָדַעְתִּי: כְּצֵל עָנָן נָפַל בֵּין הָעַרְבַּיִם

גַּם אֲנִי אֶחֱלוֹף מִזֶּה וָהָלְאָה,

לֹא יִזְכּוֹר אִישׁ צֵאתִי פֹּה וּבוֹאִי,

לֹא יֵדַע אִישׁ מָה רַב מַלְקוֹחִי:

כָּל רֶטֶט זִיו שָׂדוֹת מְלַפְלְפִים מִזֹּהַר,

כָּל אַדְוַת חֶלְקַת בְּרֵכָה רוֹגְעָה,

וְחֶמְדַּת חֲמוּקֵי גְבָעוֹת

סַבּוּנִי בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ –

כֻּלָּם כֻּלָּם שְׁקוּעִים עָמֹק בְּעַפְעַפַּי.

תַּחַת שְׁמוּרוֹת עֵינַי הָעֲיֵפוֹת,

כִּי אֶעֶצְמֵן לָיְלָה.

כָּךְ בְּאַמַּת מַיִם קְטַנָּה זוֹ

צוֹלְלִים גַּוְנֵי גְוָנִים לָרָקִיעַ –

מֵאֵטוּן הַשַּׁחַר עַל אַחְרוֹן כּוֹכָבָיו

וְעַד בֹּהַק כֶּסֶף לְעַרְבִית חִוֶּרֶת

עֵת הָגוּת תּוּגָה מֵאֲפִילָה שׁוּלֶיהָ.

1934