ז תַּנְיָא, מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּב. אָמְרוּ: כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה – אוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה, וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָרִיב הָיְתָה, וְהַלְוִיִּים הָיוּ עוֹמְדִים עַל דּוּכָנָם וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וּמָה שִׁירָה הָיוּ אוֹמְרִים? “וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם” (תהלים צד, כג). וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר “יַצְמִיתֵם ה' אֱלֹהֵינוּ” (שם) – עַד שֶׁבָּאוּ גוֹיִים וּכְבָשׁוּם (תענית כט ע"א).

תַּנְיָא – שנויה (מילה ארמית המשמשת כפתיחה להבאת מסורת של תנא).

מְגַלְגְּלִין וגו' – מן השמים גורמים שמאורעות טובים יחולו ביום המתאים לכך, וכן להפך. יוֹם חַיָּב – תשעה באב, שאירעו בו כמה אסונות לישראל (תענית ד, ו).

בָּרִאשׁוֹנָה – חורבן בית ראשון.

מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית – בסיומה של שנת שמיטה.

מִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָרִיב – אחת מעשרים וארבע משמרות הכהונה שעבדו בזו אחר זו במקדש, כל משמרת שבועיים.

דּוּכָנָם – הבימה שממנה שרו הלוויים את מזמורי תהלים.

“וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם” וגו' – הקב"ה יביא על האויב הרשע עונש בשל מעשי העוולה שלו, ובשל רעתם ישמידם (“יצמיתם”).