חִכִּיתִי לְךָ בְּמִטָּה כְּפוּלָה מְכֻסָּה

בִּשְׂמִיכָה, רֵיחָהּ טָחוּב כְּמוֹ בְּבֵית

הַמָּלוֹן שֶׁבּוֹ בִּלִּינוּ אֶת לֵילוֹתֵינוּ הַגְּנוּבִים, סוֹף

סוֹף הִגַּעְתָּ וְאֵיךְ אָהַבְתָּ אוֹתִי, נָשַׁקְתָּ

לִי כְּמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם, בֵּינֵינוּ

הַשְּׂמִיכָה וּמִתַּחְתֶּיהָ פָּרַחְתִּי אֵלֶיךָ מַגְנוֹלִיָּה

לְבָנָה פְּעוּרַת עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, פִּתְאֹם

אָמַרְתָּ אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת, וְהִשְׁאַרְתָּ

אוֹתִי בַּמִּטָּה הַכְּפוּלָה בְְּבֵית

הַמָּלוֹן בּוֹרַחַת אֶל הַשֵּׁנָה, כֶּלֶב

לָבָן מְתֻלְתָּל כְּמוֹ כֶּבֶשׂ לִקֵּק

אֶת עֵינַי בְּלָשׁוֹן אֲדֻמָּה, וְקַמְתִּי אֶל יְקִיצָה

שֶׁבָּה אַתָּה חַי וְזֵכֶר הָרֵיחַ בִּנְחִירֶיךָ לַמְרוֹת

שֶׁהָלַכְתָּ וְהִשְׁאַרְתָּ אוֹתִי

לְבַדִּי בְּבֵית הַמָּלוֹן וְלַמְרוֹת שֶׁאֲפִלּוּ לֹא נָגַעְתָּ

בְּגוּפִי מִבַּעַד לַשְּׂמִיכָה, וַהֲלֹא רַק עַכְשָׁו נָשַׁקְתָּ לִי כָּל

כָּךְ חַי.