מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד יְשַׁר־דֶרֶךְ וּמֻפְלָג בְּחָכְמָה וְלוֹ תְּרֵיסַר בָּנִים גִבּוֹרִים, כֻּלָם מְלֻמְדֵי מִלְחָמָה. מִשֶׁקָרְבוּ יָמָיו לָמוּת, כִּנֵס אֶת בָּנָיו וְצִוָה עֲלֵיהֶם:
– הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ חֵץ אֶחָד מֵאַשְׁפָּתוֹ.
נִזְדָרְזוּ הַבָּנִים לְמַלֵא אֶת רְצוֹן אֲבִיהֶם וְשָׁלְפוּ אִישׁ אֶת חִצוֹ וְהִגִישׁוּם לַאֲבִיהֶם הַמֶלֶךְ.
נָטַל הָאָב אֶת הַחִצִים וְאִגְדָם לְאֶגֶד אֶחָד. אָמַר לְבָנָיו:
– אַדְרַבָּא, יָקוּם הַגִבּוֹר בֵּינֵיכֶם וִיכוֹפֵף אוֹ יִשְׁבֹּר אֶת הָאֶגֶד.
בָּזֶה אַחַר זֶה אָחֲזוּ הַבָּנִים בְּאֶגֶד הַחִצִים, אַךְ כָּל־כַּמָה שֶׁטָרְחוּ וְיָגְעוּ, לֹא עָלָה בְּיָדָם לְכוֹפְפָם וּלְשַׁבְּרָם.
הִתִּיר הָאָב אֶת הָאֶגֶד, שָׁלַף אֶת הַחִצִים אֶחָד־אֶחָד, וְכוֹפְפָם וְשִׁבְּרָם לְעֵינֵי הַבָּנִים.
אָמַר הָאָב:
– הֲרֵינִי מַנִיחַ שֶׁהֵיטַבְתֶּם לִלְמוֹד אֶת מוּסַר־הַהַשְׂכֵּל: כָּל עוֹד תִּהְיוּ מְאֻגָדִים בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת, לֹא יוּכַל לָכֶם כָּל אוֹיֵב וְצַר. אוּלָם, אִם תִּתְפָּרֵד הַחֲבִילָה וְתִפְרְשׁוּ זֶה מִזֶה תּוֹךְ רִיב וּמְדָנִים, סוֹפְכֶם כְּסוֹפָם שֶׁל הַחִצִים הַבּוֹדְדִים: הָאוֹיֵב יָכוֹף רֹאשְׁכֶם עַד־עָפָר וִירוֹצֶצְכֶם אֶחָד־אֶחָד.
כָּל עוֹד תִּהְיוּ מְאֻגָדִים בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת, לֹא יוּכַל לָכֶם כָּל אוֹיֵב וְצַר.