הָיֹה הָיָה פַּעַם אַחַת מַשְׁחִיז־סַכִּינִים זָקֵן. הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו הָיוּ נוֹדְדִים מִכְּפָר לִכְפָר וּמַשְׁחִיזִים סַכִּינִים וּמִסְפָּרַיִם, פִּגְיוֹנוֹת וְאוֹלָרִים. אֶלָּא שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם מוּעָטִים הָיוּ הַכֵּלִים הָאֵלֶּה בִּידֵי הָאִכָּרִים וּמַשְׁחִיז־הַסַּכִּינִים הַזָּקֵן פִּרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּדֹחַק. לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם עָלוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עַל מִשְׁכָּבָם וּבִטְנָם מְהַמָּה מֵרָעָב.

יוֹם אֶחָד פָּנָה הַבֵּן הַבְּכוֹר אֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: – שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי הַרְחֵק־הַרְחֵק מֵעֵבֶר לֶהָרִים מְצוּיָה אֶרֶץ, בָּהּ קוֹצְרִים הָאִכָּרִים אֶת יְבוּל שְׂדוֹתֵיהֶם בְּקֶשֶׁת וּבְחֵץ.

– הֲכֵיצַד בְּקֶשֶׁת וּבְחֵץ?! – הִתְפַּלֵּא מַשְׁחִיז הַסַּכִּינִים הַזָּקֵן.

– הִנֵּה כָּכָה – הִסְבִּיר הָאָח הַבְּכוֹר – כַּאֲשֶׁר הַתְּבוּאָה מַבְשִׁילָה, יוֹצְאִים הָאִכָּרִים בְּקַשְׁתוֹתֵיהֶם וְחִצֵּיהֶם וְיוֹרִים בַּשִּׁבֳּלִים. אַחַר־כָּךְ הֵם מְעָרְמִים אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַיְרוּיוֹת לַעֲרֵמוֹת וּמַסִּיעִים אוֹתָן בַּעֲגָלוֹת הַגֹּרְנָה.

– וּבְכֵן? – שָׁאַל הָאָב הַזָּקֵן – מַה לְּךָ וּלְאוֹתָם כְּסִילִים?

– חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי שֶׁאִם אֵלֵךְ לְאוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶמְכֹּר לְאִכָּרֶיהָ מַגָּלִים מֻשְׁחָזִים, אוּכַל לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף רַב.

– לֵךְ בְּנִי וּתְהֵא דַרְכְּךָ צְלֵחָה – בֵּרְכוֹ אָבִיו.

פָּנָה הַבְּכוֹר אֶל עֵבֶר הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים. הָלַךְ יוֹם, הָלַךְ יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה בַּשְּׁבִיל הַצַּר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ אֶרֶץ.

וְהַיָּמִים יְמֵי קָצִיר, הָאִכָּרִים יָצְאוּ אֶל שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה, מְצֻיָּדִים בִּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים וּמַה הֻפְתְּעוּ, בִּרְאוֹתָם אָדָם זָר קוֹצֵר אֶת הַשִּׁבֳּלִים חִישׁ קַל וּבִמְהִירוּת רַבָּה בִּכְלִי־מַתֶּכֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.

– אֱמֹר־נָא לָנוּ, אִישׁ נָכְרִי, בַּמָּה אַתָּה קוֹצֵר אֶת הַתְּבוּאָה? – בְּמַגָּל.

– שֶׁמָּא תוֹאִיל לִמְכּוֹר לָנוּ כְּלִי־פְּלָאִים זֶה? – יֵשׁ עִמִּי עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה מַגָּלִים וּבְחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי מוֹכֵר אוֹתָם לָכֶם – אָמַר הַבְּכוֹר – אֲבָל הֵם יְקָרִים מְאֹד.

– נְשַׁלֵּם לְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ – הִבְטִיחוּ לוֹ הָאִכָּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת.

כָּכָה מָכַר הַבֵּן הַבְּכֹור אֶת מַגָּלָיו לָאִכָּרִים וְקִבֵּל בַּעֲבוּרָם כֶּסֶף רַב. מִשֶּׁחָזַר הַבַּיְתָה, נָתַן אֶת כָּל כַּסְפּוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְאָבִיו שָׂמַח בּוֹ מְאֹד.

נִתְקַנֵּא בּוֹ הָאָח הַשֵּׁנִי וְאָמַר: – אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי אַף אָנִי. – הֵיכָן תְּנַסֶּה אֶת מַזָּלְךָ? – שְׁאָלוֹ אָבִיו הַזָּקֵן.

–שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי הַרְחֵק־הַרְחֵק בַּצָּפוֹן מְצוּיָה אֶרֶץ, בָּהּ נִמְשָׁךְ הַלַּיְלָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים. הִנֵּה אֶקַּח עִמִּי תַּרְנְגוֹלִים אֲחָדִים וְאֵלֵךְ לִי לְאוֹתָהּ אֶרֶץ. הַתַּרְנְגוֹלִים יְקַרְקְרוּ, וְקוֹל קִרְקוּרָם יָאִיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְיַעֲלֶה אוֹתָהּ לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם. אֶמְכֹּר אֶת תַּרְנְגוֹלַי לְתוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶל־נָכוֹן אֲקַבֵּל בַּעֲבוּרָם כֶּסֶף רַב.

– לֵךְ בְּנִי וּתְהֵא דַּרְכְּךָ צְלֵחָה – בֵּרְכוֹ אָבִיו.

נָטַל הַבֵּן הַשֵּׁנִי אֶת תַּרְנְגוֹלָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. מִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְאוֹתָה אֶרֶץ, בָּהּ נִמְשָׁךְ הַלַּיְלָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים.

– הֵבֵאתִי עִמִּי עוֹפוֹת־פֶּלֶא! – הִכְרִיז בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ־הַחשֶׁךְ – קוֹרְאִים לָהֶם תַּרְנְגוֹלִים. אַךְ יִפְצוּ פִּיהֶם בְּקִרְקוּר, מִיָּד תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁמֵי אַרְצְכֶם וְתָמֵס אֶת הַשֶּׁלֶג, תְּחַמֵּם אֶת הָאֲדָמָה, וְהָעֵצִים יַתְחִילוּ לְלַבְלֵב וְיָנִיבוּ שֶׁפַע שֶׁל פְּרִי. שׁוּב לֹא תִּקְפְּאוּ בַּקָּרָה, תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ, וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ תּוּכְלוּ לָדוּג דָּגִים וּלְעַבֵּד אֶת שְׂדוֹתֵיכֶם.

– נוֹכֵל אַתָּה! – הֵשִׁיבוּ תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ בְּכַעַס – לְהָתֵל בָּנוּ בָּאתָ!

–וְאִם אֱמֶת דִּבַּרְתִּי?

– אִם אָמְנָם אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, נִגְמֹל לְךָ בְּכֶסֶף

וּבְזָהָב כְּכָל שֶׁתּוּכַל לָשֵׂאת, אֲבָל אִם שִׁקַּרְתָּ לָנוּ, מוּת תָּמוּת!

עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, פָּצָה תַּרְנְגוֹל אֶחָד אֶת פִּיו

וְהֵחֵל קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל: קִי קִירִיקִי!…כִּי בְּאַרְצוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל עָלְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה הַשֶּׁמֶשׁ. – קִי קִירִיקִי!…קִי קִירִיקִי!… –

הֶחֱרוּ־הֶחֱזִיקוּ אַחֲרָיו כָּל שְׁאָר הַתַּרְנְגוֹלִים וּכְבָר נִדְמֶה הָיָה כִּי הַחֲשֵׁכָה מַבְהִירָה בְּמִקְצָת.

– קִיקִירִיקִי!..קִיקִירִיקִי!..קִיקִירִיקִי!.. – קִרְקְרוּ הַתַּרְנְגוֹלִים בִּמְלוֹא גְּרוֹנָם וְהוֹסִיפוּ וְקִרְקְרוּ וְלֹא הִרְפּוּ עַד… …עַד שֶׁהַחֲשֵׁכָה נִתְבַּהֲרָה וְהָלְכָה, נִתְבַּהֲרָה וְהָלְכָה וְשָׁם – הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ! – בִּקְצֵה הָאֹפֶק הֵגִיחָה – הוֹי פִּלְאֵי פְּלָאִים! – כֵּן, כֵּן: הִיא בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ, אֲדֻמָּה כָּאֵשׁ – הַשֶּׁמֶשׁ!

עַתָּה נִשְׁתַּתְּקוּ הַתַּרְנְגוֹלִים וְתוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ פָּצְחוּ בְּקוֹל תְּרוּעָה וְהַלֵּל.

– בָּרוּךְ תִּהְיֶה לָנוּ, אִישׁ נָכְרִי! – קָרְאוּ בְּשִׂמְחָה תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ וְקָנּו מִמֶּנּוּ אֶת כָּל תַּרְנְגוֹלָיו וְהֶעֱנִיקוּ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב כְּכָל שֶׁיָכוֹל הָיָה לָשֵׂאת.

מִשֶּׁחָזַר הַבַּיְתָה, נָתַן הַבֵּן הַשֵּׁנִי אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְאָבִיו שָׂמַח בּוֹ מְאֹד.

נִתְקַנֵּא הָאָח הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר בְּכֻלָּם, בִּשְׁנֵי אֶחָיו הַגְּדוֹלִים, וְאָמַר אֶל אָבִיו:

– אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי גַּם אָנִי.

– הֵיכָן וּבַמֶּה תְּנַסֶּה אֶת מַזָּלְךָ? – שְׁאָלוֹ אָבִיו הַזָּקֵן.

– אֲנִי אֵינֶנִּי נוֹשֵׂא אֶת נַפְשִׁי לְכֶסֶף וּלְזָהָב, אָבִי. –וּלְמָה אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת נַפְשְׁךָ, בְּנִי? – סוֹד הוּא, אָבִי. אַךְ אִם אַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי, אָסֵב לָכֶם, לְךָ וּלְאִמָּא, הַרְבֵּה שִׂמְחָה וָנַחַת.

– לֵךְ בְּנִי, וּתְהֵא דַּרְכְּךָ צְלֵחָה, בֵּרְכוֹ אָבִיו. יָצָא צְעִיר הָאַחִים לַדֶּרֶךְ וּמִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן מְפֹאָר שֶׁהִתְנַשֵֹׂא עַל פִּסְגַּת צוּק סֶלַע גָּבֹהַּ וְתָלוּל.

סֶלַע הָאַרְמוֹן הָיָה מֻקָּף סָבִיב־סָבִיב תְּעָלַת־מַיִם רְחָבָה וַעֲמֻקָּה. מִגְדְּלֵי שַׁיִשׁ רַבִּים הִזְדַּקְּרוּ בִּמְרוֹמֵי הָאַרְמוֹן. וְהִנֵּה, בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַגָּבוֹהַ וְהַיָּפֶה בַּמִּגְדָּלִים הִתְגּוֹרְרָה צִפּוֹר־שִׁיר – כַּנָּרִית.

כַּנָּרִית זוֹ, כַּנָּרִית־פְּלָאִים הָיְתָה: כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהּ, חוֹזֵר לִהְיוֹת צָעִיר וְזוֹכֶה בַּעֲלוּמֵי נֶצַח. וְהוּא הַדָּבָר שֶׁצְּעִיר הָאַחִים בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לְהוֹרָיו: ¹ לְהָשִׁיב לָהֶם אֶת עֲלוּמֵיהֶם. אֶת תְּעָלַת הַמַּיִם הָרְחָבָה חָצָה הָעֶלֶם הָאַמִּיץ בִּשְׂחִיָּה אֲבָל כֵּיצַד יְטַפֵּס וְיַעֲלֶה עַל חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַתָּלוּל?! שׁוּב וָשׁוּב נִסָּה הָעֶלֶם לְטַפֵּס עַל חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַחֲלַקְלַקּוֹת, אֲבָל כָּל פַּעַם חָזַר וְנָפַל הַמַּיְמָה. כֹּחוֹתָיו אָפְסוּ וְכִמְעַט טָבַע בְּמֵי הַתְּעָלָה הָעֲמֻקִּים. רוּחוֹ נָפְלָה בְּקִרְבּוֹ וּכְבָר בִּקֵּשׁ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. וְכַאֲשֶׁר הֵסֵב פָּנָיו לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה, הִבְחִין לְפֶתַע בְּשׁוּעָל אֶחָד אֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בּוֹ דּוּמָם. שׁוּעָל כָּזֶה לֹא רָאָה מִיָּמָיו. הָיָה לוֹ זָנָב עָבֹת וְאָרֹךְ וְרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת וּבִקְצֵה כַּפּוֹתָיו הִזְדַּקְּרוּ צִפָּרְנַיִם גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת.

– יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ, עֶֶלֶם חֶֶמֶד, כִּי מְבַקֵּשׁ אַתָּה אֶת כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים – פָּתַח הַשּׁוּעָל וְאָמַר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם – רַבִּים בִּקְּשׁוּ אֶת הַכַּנָּרִית לְפָנֶיךָ, וְכֻלָּם טָבְעוּ בַּתְּעָלָה הַזֹּאת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינְךָ מְבַקֵּשׁ אֶת הָעֲלוּמִים לְעַצְמְךָ כִּי אִם לְאָבִיךָ וּלְאִמְּךָ, אֲסַיַּע בְּיָדְךָ. אֱחֹז בְּחָזְקָה בִּזְנָבִי, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, וַאֲנִי אֲבִיאֲךָ לִמְרוֹמֵי הַצּוּק.

אָחַז הָעֶלֶם בִּזְנָבוֹ הָאָרֹךְ וְהֶעָבֶה וְהַשּׁוּעָל הֵחֵל מְטַפֵּס מַעְלָה־מַעְלָה עַל פְּנֵי חוֹמַת הָאַרְמוֹן הַתְּלוּלָה.

– אֱחֹז בְּחָזְקָה וְאַל תַּרְפֶּה! – צָעַק הַשּׁוּעָל. כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הִגִּיעוּ אֶל רֹאשׁ הַצּוּק וּמִשָּׁם אֶל הַגָּבוֹהַ בַּמִּגְדָּלִים. כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים הַבּוֹדֵדָה הָיְתָה כָּל־כָּךְ נִרְעֶשֶׁת וּמֻפְתַּעַת מִמַּרְאֵה הָעֶלֶם, עַד כִּי קָפְאָה תַּחְתֶּיהָ כְּמוֹ אֶבֶן וְהָעֶלֶם נְטָלָהּ בְּיָדָיו.

רַק עַתָּה הִשְׁמִיעָה כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים צְרִיחַת אַזְעָקָה נוֹאֶשֶׁת וְשׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן חָשׁוּ לְהַצִּילָהּ. אוּלָם עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת הִקְדִּימָם וּבְהַחֲזִיקוֹ בִּזְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל, חָזַר וְגָלַשׁ לְמַטָּה. הוּא חָצָה בִּשְׂחִיָּה אֶת תְּעָלַת הַמַּיִם הָרְחָבָה וְהִגִּיעַ לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, שׁוּעָל חָבִיב – הוֹדָה עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת לַשּׁוּעָל, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּיָדָיו אֶת כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים – בִּלְעָדֶיךָ לֹא הָיִיתִי מַשִּׂיג אוֹתָהּ לְעוֹלָם!

– אַל תְּמַהֵר לְהוֹדוֹת לִי – הֵשִׁיב לוֹ הַשּׁוּעָל – שׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן דּוֹלְקִים אַחֲרֵינוּ, רוֹבִים אֲרֻכֵּי־קָנֶה בִּידֵיהֶם. אַל תַּרְפֶּה מִזְּנָבִי כִּי מָהִיר אֲנִי מִמְּךָ. קָדִימָה!

וְהַשּׁוּעָל דָּהַר קָדִימָה וְהָעֶלֶם אַחֲרָיו. כָּכָה דָּהֲרוּ שְׁנֵיהֶם, דִּלְּגוּ עַל פְּנֵי תְּעָלוֹת וּמַהֲמוֹרוֹת, חצוּ אֶת הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה וְהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה לְתוֹךְ יַעַר עָבֹת.

כָּאן נֶעֶצְרוּ שְׁנֵיהֶם לְהִנָּפֵשׁ מְעַט. בֵּינָתַיִם יָרַד לַיְלָה חָשׁוּךְ, אַף לֹא כּוֹכָב אֶחָד נִדְלַק בַּשָּׁמַיִם.

– עַתָּה נִצַּלְתָּ – פָּנָה הַשּׁוּעָל וְאָמַר לְעֶלֶם הַחֲמוּדוֹת – לֵךְ לְךָ אֶל בֵּית אָבִיךָ וֶהֱיֵה שָׁלוֹם!

צְעִיר־הָאַחִים פָּנָה לְדַרְכּוֹ וּמִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְבֵית אָבִיו. אַךְ עָבַר צְעִיר־הָאַחִים אֶת מִפְתַּן הַבַּיִת, וְהִנֵּה – פִּלְאֵי פְּלָאִים – הִזְדַּקֵּף מַשְׁחִיז הַסַּכִּינִים הַיָּשִׁישׁ מְלוֹא קוֹמָתוֹ, כְּמוֹ הִשִּׁיר מֵעָלָיו אֶת כָּל מַשָּׂא שְׁנוֹתָיו, וְחָזַר וְהָיָה גֶּבֶר חָסֹן וְצָעִיר. וְאִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה, כְּפוּפַת הַגֵּו, חִדְּשָׁה אֶת עֲלוּמֶיהָ גַּם הִיא, וְהָיְתָה צְעִירָה וְיָפָה כְּמִלְּפָנִים.