א    🔗

כַּטְבָּ"מים עָטִים עַל הָרֶפֶת. אוּקְרָאִינָה־נֶנְקָה¹ נִטְרֶפֶת

בִּידֵי לַהֲקָה שֶׁל דֻּבִּים.

כִּתְשַׁע מֵאוֹת יוֹם הִיא דּוֹמַעַת, לֹא יֹפִי, רַק הֶרֶס וּמָוֶת

נוֹטֶלֶת אֶת מְלוֹא הַקַּבִּין.

בְּסוֹד, בִּמְשׂוּרָה, לֹא בְּלַהַט אֵירוֹפָּה סִיּוּעַ שׁוֹלַחַת

וּמִי שֶׁמּוֹחֶה וְנוֹהֵם,

בְּבוּז יִשָּׁאֵל: “מָה נִזְעַקְתָּ?”, בְּעוֹד צַדִּיקִים וְקוֹזָאקִים

חוֹבְקִים אֶת עַצְמוֹת נִינֵיהֶם.

בְּלַיְלָה מַקְפִּיא וְאַפָּתִי אֵי שָׁם בְּהָרֵי הֲקַרְפָּטִים

הַרְחֵק מֵאוֹתָהּ עֲזוּבָה,

מֵאֵשׁ מִתַּמֶּרֶת, מֵעֹבֶשׁ הַבֵּעשְׁ"ט מְשׂוֹחֵחַ עִם דֹּבּוּשׁ,

קַסְדוֹת לְרָאשֵׁי הַשִּׁיבָה.

ב    🔗

"הִסְתַּכֵּל, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, חַיָּלִים יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ,

זֶה כּוֹפֵל נִגּוּן חַבָּ"דִי, זֶה שָׁר ‘בַּאטְקוֹ נָאש בַּנְדֶרָה’².

בְּנֵי מוֹלֶדֶת מְדַמֶּמֶת בָּאוֹיֵב מַכִּים בְּלִי הֶרֶף.

הַאָמְנָם מָחַלְתֶּם לָנוּ עַל חְמֶלְנִיצְקִי רַב הַטֶּרֶף?"

"דֹּבּוּשׁ, דֹּבּוּשׁ, הַהִיסְטוֹרְיָה לֹא כּוֹעֶסֶת אוֹ רוֹטֶנֶת.

שְׁלֹשֶׁת עֲשׂוֹרִים סוֹפֶרֶת עַצְמָאוּת מְכוֹרָתֵנוּ.

דאַנקֶען גאָט³, כָּל נְשִׂיאָה שָׂשׂוּ לְהֵיטִיב אִתָּנוּ.

לֹא רָקַדְנוּ ‘מָה יָפִית’, לֹא בָּאוּ רַבָּנִים מִטַּעַם.

קָרַבִּינִים סְבִיב הַמֹּתֶן, כַּדּוּרִים בְּתוֹךְ הַטֶּנֶא.

גַּם בְּחַיִל, גַּם בְּכוֹחַ, גַּם בְּרוּחַ תְּפִלּוֹתֵינוּ

נַהֲדֹף אֶת צְבָא הָרֶשַׁע, בְּלִי סָפֵק וּבְלִי מִקּוּחַ,

וְנִשְׁתֶּה כּוֹסִית ‘לְחַיִּים’, בְּצִדָּהּ פוֹרֵל מָלוּחַ."

ג    🔗

צִלּוֹ שֶׁל הָרֶכֶס כּוֹרֵעַ. עוֹדוֹ מִתְנוֹצֵץ הַיָּרֵחַ,

לְפֶתַע נִדְרַךְ הֶעָרֵל.

“זֹאת רַק הַתִּנְשֶׁמֶת.” — “צֶה דּוֹבְּרֶה⁴.” הַבֵּעשְׁ"ט נֶעֱמַד וְגַם דֹּבּוּשׁ,

הִגִּיעָה הָעֵת לְפַטְרֵל.