לגילה ב.

לזיגפריד ון־ניסן

אָחוֹת מִזְדַּמֶּנֶת נִרְגֶּנֶת בְּגִין מְבַקֵּר מִזְדַּמֵּן שֶׁיַּפְסִיק לְעַשֵּׁן!

בַּחֶדֶר מִטָּה צְחוֹרָה. צֶלֶם מְפֻּחָם מְעוּךְ צוּרָה. יָשֵׁן. רֵיחַ צְלִי מְעֻשָּׁן. רֵיחַ רָע.

וְנִצֶּבֶת עַל יָדָהּ שָׁעוֹת מִתְנוֹעַעַת מִגִּבַּעַת־קַפּוֹטָה־חֲזִיָּה שְׁחוֹרָה,

בְּיָדָהּ דַּף גְּמָרָא (אוֹ אוּלַי סִדּוּר, אוּלַי סֵפֶר תּוֹרָה).

פִּתְאֹם גּוּשׁ בָּשָׂר שָׂרוּף נֶחֱרַד מִשְׁנָתוֹ

פּוֹקֵחַ אֵין־רִיסִים־עֵינַיִם, שְׁנֵי רְסִיסִים בַּגַבָּהּ הַשְּׂמָאלִית, שְׁנֵי חֲרִיצִים עֵינַיִם,

עֲשֵׁנוֹת־עֲכוּרוֹת אַךְ כָּל כָּךְ בְּהִירוּת ( – כִּי הָרֶקַע פָּנִים שֶׁכָּל כָּך שְׁחוֹרוֹת!)

וּשְׂפָתָיו הַקְּרוּעוֹת זָבוֹת מִקְּרִישׁוֹת

מִתְפַּשְּׂקוֹת כְּפֹת –

רוֹחֲשׁוֹת לוֹאֲטוֹת מְמַלְּטוֹת אוֹתִיּוֹת שְׂרוּפוֹת: מ–י–ם.

מִיָּד אָבִיו, הִנֶּנִּי בְנִי, נֶחֱרַד מִמִּשְׁנָתוֹ,

מֵעַל הָאֲרוֹנִית לוֹקֵחַ, שׁוֹלֵחַ יָדוֹ אֶל־הַנַּעַר, כּוֹס מַדְבִּיק לַשְׂפָתַיִם,

וּמִסַּנְטֵרוֹ וּמֵחֲזֵהוּ, בְּרַחֲמִים שְׁפוּכִים, מוֹחֶה בְּמִטְפַּחְתּוֹ מוֹתַר הַמַּיִם.

וְהַכּוֹס אַחַר־כָּךְ בִּזְהִירוּת מְנַתְּקָהּ, מְחַבְּקָהּ בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדַיִם,

מְסוֹבֵב שְׂפָתָהּ בְּדִיּוּק מוּל מָקוֹם בּוֹ דָּבַק מֶתֶק הַשְּׂפָתַיִם –

וּמְדַבֵּק בָּהּ שְׂפָתָיו מְנַּשֵּׁק חֲתִימַת הַשְּׂפָתַיִם.

בְּלֹא קוֹל מְקַדֵּשׁ וְלוֹגֵם לְגִימַת מַיִם,

מַנִּיחַ הַכּוֹס

בִּגְנֵבָה מוֹחֶה עֵינַיִם,

וְשָׁב דָּבֵק לִמְלֶאכֶת שָׁמַיִם.

מחלקת פלסטיקה, בי״ח רמב״ם