לְהִתְנַסּוֹת בָּהּ, כְּפִי שֶׁאָז הָיְתָה,

תְּחִלָּה יְהֵא עָלֶיךָ לַעֲמֹד

שָׁם שֶׁעַמּוּדִים עוֹשִׂים שַׁמּוֹת

בְּנַפְשְׁךָ; לָחוּשׁ בִּזְרִימָתָהּ

שֶׁל אֶבֶן־מַדְרֵגוֹת; וְאָז לִקְלֹט

קְשָׁתוֹת רַבּוֹת־אִיּוּם הַמִּתְעַגְּלוֹת

עַל פְּנֵי תְּהוֹם רַבָּה, מֶרְחָב אֲשֶׁר

נִגְדָּשׁ בְּךָ, וְאֵין אַתָּה יָכוֹל

לְהַרְחִיקוֹ מִמְּךָ, פֶּן תִּשָּׁבֵר.

עַתָּה, אִם אֶבֶן בְּלִבְּךָ הַכֹּל –

קִיר, כְּנִיסָה וְקִמְרוֹנוֹת – הַעֲבֵר

אֶת יָדֶיךָ לְאִטְּךָ וּפְתַח

מָסָךְ גָּדוֹל אֲשֶׁר מוּלְךָ נִמְתַּח:

מֵחֲפָצִים גְּבוֹהִים בְּרַק אוֹר נוֹגֵהַּ

עַל נְשִׁימָה ועַל מַגָּע גּוֹבֵר;

מַטָּה וָרוֹם אַרְמוֹן בְּאַרְמוֹן נוֹגֵעַ,

וּמַעֲקֶה מִמַּעֲקֶה בּוֹקֵעַ

לְהֵאָחֵז בְּגֹבַהּ מְסַחְרֵר;

וּקְטֹרֶת אָז תָּעִיב עַל מַבָּטְךָ,

אַךְ מֵרָחוֹק חוֹתֶרֶת בְּבִטְחָה

כָּל קֶרֶן אוֹר אֵלֶיךָ. וּבְעֵת

אוֹר קַעֲרוֹת הָאֵשׁ הַמְהַבְהֲבוֹת

יְרַקֵּד עַל פְּנֵי גְּלִימוֹת קְרֵבוֹת –

הֲתוּכַל לָשֵׂאת?

       וְהִיא נָשְׂאָה

אֶת מַבָּטָהּ הַיְשֵׁר, לִרְאוֹת, לִבְחֹן

(יַלְדָּה, יַלְדָּה קְטַנְטֹנֶת בֵּין נָשִׁים)

וּכְשֶׁעָלְתָה שְׁלֵוָה, בְּבִטָּחוֹן,

נָסוֹג אָחוֹר הַזֹּהַר הַמַּרְשִׁים;

כָּל־כָּךְ הָיָה כָּל פֹּעַל אֲנָשִׁים

נִמְעָט מִן הַתְּהִלָּה אֲשֶׁר מִלְּאָה

אֶת לְבָבָהּ, מֵהַצִיּוּת לָאוֹת,

לְסִימָנֵי הַפֶּלֶא, לַקְּרִיאוֹת.

הוֹרֶיהָ הֶעֱלוּהָ, כָּךְ דִּמּוּ,

וְאִישׁ הֲדוּר־חָזֶה דִּמָּה אַף הוּא

כִּי קִבֵּל אוֹתָהּ. אַךְ הִיא פָּסְעָה

קְטַנָּה, דֶּרֶךְ כֻּלָּם, מִתּוֹךְ כָּל יָד,

אֶל גּוֹרָלָהּ אֲשֶׁר מוּכָן עָמַד,

כָּבֵד מִן הַבִּנְיָן, רָם וְנִשָּׂא.