הַלָּלוּ שֶׁכִּמְעַט לְלֹא נְשֹׁם

נִמְלְטוּ מֵהֶרֶג הַיְלָדִים –

הוֹ, אֵיךְ נַעֲשׂוּ גְּדוֹלִים פִּתְאֹם

בְּלֹא מֵשִׂים, בְּדֶרֶךְ הַנְּדוּדִים.

וְעוֹד בְּטֶרֶם פָּגָה חֶרְדָתָם,

וּבְעוֹד עֵינָם אֲחוֹרַנִּית פּוֹנָה,

וּכְבָר עַל גַּב אָפֹר שֶׁל פִּרְדָּתָם

נָשְׂאוּ עָרִים שְׁלֵמוֹת אֶל סַכָּנָה.

כִּי הֵם, קְטַנִּים בָּאָרֶץ הַגְּדוֹלָה,

כִּמְעַט לֹא־כְלוּם, קָרְבוּ אֶל מִקְדָּשִׁים –

וּבַפְּסִילִים נָפְלָה הַבֶּהָלָה

וְנִשְׁתַּבְּרוּ כֻּלָּם, פְּרוּעֵי חוּשִׁים.

הֲיִתָּכֵן שֶׁעֶצֶם הִלּוּכָם

הִרְגִּיז מוֹסְדוֹת עוֹלָם עַד כְּדֵי כָּךְ,

עַד הֵם עַצְמָם נָבוֹכוּ מִכֹּחָם –

וְהַתִינוֹק רַק הוּא, בְּשֶׁקֶט נָח.

וְאָז, בְּשֶׁל כָּל זֹאת, בִּקְּשׁוּ לָשֶׁבֶת

בְּצֵל אִילָן. אֲבָל רְאֵה כֵּיצַד

הָעֵץ הָרָם צִמְצֵם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד

וְסָמוּךְ לָהֶם קָרַב עָמַד –

וְהִשְׂתַּחֲוָה, גָּדוֹל וָרַב.

אוֹתוֹ אִילָן עַתִּיק אֲשֶׁר זֵרָיו

קִשְּׁטוּ רָאשֵׁי נָחֵי־הָעוֹלָמִים,

הַפַּרְעוֹנִים – הִשְׁתַּחֲוָה, כִּי חָשׁ

הִנֵּה פּוֹרֵחַ פֹּה כֶּתֶר חָדָש.

וְהֵם יָשְׁבוּ, הָיוּ כְּמוֹ חוֹלְמִים.