הִנֵּה הַשֶּׁלֶג שֶׁל יַלְדּוּתִי יוֹרֵד.

עוֹלֶה עַל פִּגּוּמֵי הַבָּתִּים, יוֹרֵד וְעוֹלֶה

בְּסֻלְמוֹת הָעֵצִים, בּוֹנֶה

לִי אַרְמְנוֹת חֹרֶף עִם גַּנֵּי הֵבְּדֹלַח.

– אַבָּא, אַבָּא הוֹרֵד לִי אֶת הַמִּזְחֶלֶת שֶׁבַּעֲלִיַָּה.

שָׁלוֹם אִמָּא, אֲנִי הוֹלֶכֶת אֶל הֶהָרִים הַלְּבָנִים.

קִלְקְלוּ לִי אֶת הַשֶּׁלֶג, לָקְחוּ לִי אֶת הַלֹּבֶן – –

צְעָדִים שְׁחֹרִים, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

מוֹעֲדִים יְהוּדַי בַּזֹּהַר הַקָּרוּשׁ.

– אֵלִי, אֵלִי, מָתַי יַעַזְבוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּפוּאָה הַזֹּאת!

– אַך הִנֵּה –

נִצָּלִים הֵם מִן הַקִּפָּאוֹן הַנּוֹרָא,

לָבוֹא בְּאֵשׁ הַכּבְשָׁנִים.

לֹבֶן רַךְ יוֹרֵד עַל יְרוּשָׁלַיִם.

בַּעֲלִיַּת-גַּג בְּפוֹלִין מִזְחֶלֶת עֲזוּבָה.

כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג כְּאֶגְרוֹפֵי יְלָדִים

מַכִּים אֶל קַרְחוֹן הָרָקִיעַ.