לוגו
מְנַשֶּׁה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בִּקְצֵה קָצֵהוּ

שֶׁל כִּלִּית הַחוֹף.

בַּקָּצֶה שֶׁעָמְדוּ עָלָיו בָּתִּים הֲרוּסִים

קַמְצוּצֵי עֵשֶׂב וְיָם כִּדְבַשׁ צָהֹב שֶׁהִתְנַדְנְדוּ עָלָיו סִירוֹת.

הָיִיתִי וַדַּאי מְקוֹר תְּמִיהָה

לָאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ בְּמַזְלֵג הַדֶּרֶךְ בְּבִגְדֵי רַחְצָה שְׁחוֹרִים

וְלַנְּשָׁרִים הַשְּׁחוֹרִים שֶׁעָפוּ לְאֹרֶךְ סִלְסוּל הַחוֹף.

בַּפָּנִים הַחִוְרוֹת וְהַמַּקְסִימוֹת וְהַמְאַיְּתוֹת בְּכָל תָּו וְתָּו שֶׁלָּהֶן

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ, מְנַשֶּׁה אָהוּב.

אֱמֶת זוֹ אֱמֶת.

מִכָּאן וְאֵילָךְ בְּנִבְכֵי הַזִכָּרוֹן אֲנִי זוֹכֶרֶת

זֶה הָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם. מֵאָז וּמֵעוֹלָם.

אֶצְבַּע צְרֵדָה אַחַת נָקְשָׁה קַלּוֹת בִּזְכוּכִית הַחַלּוֹן

“תְּרֵיסַר עוּגוֹת הַלִּימוֹן שֶׁבְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה וְסֵפֶל תֵּה”.

זֶה עֲבוּרָם הִצְִבִּיעָה הָאֶצְבַּע הַמּוֹרָה הַחוּצָה

מַצְבִּיעָה לֶחָלָל הָרֵיק.

אַט אַט מְכוֹנִית הַוּוֹלְווֹ נִתְּקָה מִסַּלְסִלֵּי הַכֶּסֶף

שֶׁעִטְּרוּ כְּצַוְּארוֹנִים מְסֻלְסָלִים אֶת פְּנֵי הַיָּם הָאֲפֹרִים

וּמֵהַמֶּדוּזוֹת פְּשׁוּטוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם הַשְּׁקוּפוֹת.

הַאִם אֲנִי אֶחֱצֶה אֶת הַגֶּשֶׁר.

הַאִם תִּהְיֶה זוֹ שְׁעַת רָצוֹן

הַאִם תִּהְיֶה זוֹ שְׁעַת אֱמֶת.

אֲנִי יְכוֹלָה לְהַבְטִיחֲךָ

אֲנִי כְּלִילַת אֹשֶׁר.

רַגְלַי נְמַסּוֹת וְכֹה מְאֻשָּׁרוֹת

כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶן חַיִּים מִשֶּׁל עַצְמָן.

הֵן נִפְתָּחוֹת וּמִזְדַּקְּרוֹת וּמְגַלּוֹת אֶת כָּל מְלֹא

אֹרֶךְ הַיְרֵכַיִם שֶׁלִּי.

“פְּרָסִים” “פְּרָסִים” נִדְמֶה לִי שֶׁכִּבְיָכוֹל מְצַוְּחִים הַנְּשָׁרִים

הַאִם חֻלְּקוּ אֵי פַּעַם בַּחַיִּים פְּרָסִים.

הֲרֵי זֶה סַם חִזּוּק בִּשְׁבִילִי

הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַעֲמִיד אוֹתִי וּבַחֲזָרָה עַל רַגְלַי

עַל מִשְׁטַח דֶּשֶׁא שָׁחוֹר אֶחָד כַּעֲלֵי לֶתֶת

וּלְהַצְעִיד אוֹתִי לִלְקֹט אָז אַהֲבָה וְעוֹד אַהֲבָה וְעוֹד אַהֲבָה

שֶׁגְּלוּמִים כֻּלָּם בִּמְנַשֶּׁה.

בְּתוֹךְ מִין רֵיחַ רַעֲנָן צַח וְחָרִיף שֶׁל צְדָפוֹת מְפֻצָּחוֹת.

אָכֵן, הוּא פִּלֵּג אוֹתִי מִתּוֹךְ כַּת מְצֹרָעִים

כְּבָר הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל הַתְּהוֹם שֶׁמֵּעֵבֶר לָעוֹלָם

עָמַדְתִּי לָמוּת.

וְהוּא קָרָא, עֲצוּבָה שֶׁלִּי מְתֻחְכֶּמֶת. עֲצוּבָה שֶׁלִּי מְתֻחְכֶּמֶת.

הַטִּלְטוּל הָרַךְ הַזֶּה שֶׁהוּא יָצַר לִי

הֵבִיא אוֹתִי אֵלָיו בְּאֵיזֶה נוֹי וּבְאֵיזֶה קַלּוּת

מָשָׁל זֶה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם.

הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּרֶוַח שֶׁבֵּין רַגְלַי

לְיַד לוּחַ הַמַּחְוָנִים בְּעוֹד נֶתֶז קָטָן

שֶׁל צֶבַע יָרֹק דָּבוּק לוֹ עַל הֶחָזֶה

מִצִּיּוּר שֶׁל בֹּקֶר.

רְצוּעַת הַחוֹל הַלַּחָה וְהַלֹּא שְׁקֵטָה

עִם צְרוֹרוֹת הָעֵשֶׂב הַמַּאֲפִירִים בַּחֲשֵׁכָה

נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק כִּשְׁבִיל אֶבֶן מְרֻצָּף לְבֵנִים

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת שִׁמְּשָׁה לוֹ רֶגַע־מָה כְּשָׁעוֹן שֶׁל שֶׁמֶשׁ.

עוֹד דַּקָּה שֶׁל עַצְבוּת כְּאִלּוּ פְּסַנְתֵּר רָחוֹק נִגֵּן

וּכְאִלּוּ הִתְרַגְּשׁוּת נוֹלֶדֶת וְהוֹלֶכֶת בָּעוֹלָם

וְנִשָּׁאֵר לְבַד.

וְיִתָּכֵן שֶׁמִּישֶׁהִי תַּצִּיעַ וְלֹא לִדְמֻיּוֹת רְפָאִים כְּאָז

לְיַד שֻׁלְחַן שַׁיִשׁ קָרִיר בַּגָּן

קְחוּ בְּבַקָּשָה “תְּרֵיסַר עוּגוֹת לִימוֹן שֶׁיֵּשׁ בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה וְסֵפֶל תֵּה”.

וּקְחוּ בְּבַקָּשָׁה צִינִיּוֹת בַּיְּשָׁנִיּוֹת נַרְקִיסִים

וְעָנָף צָהֹב כְּקָרָמֶל שֶׁל שֵׁיזָף בְּתוֹךְ נְיַר כֶּסֶף מְקֻמָּט.

יֵין קְלָארֶט בְּבַקָּשָׁה, כֵּן, ייֵן קְלָארֶט.

הַבַּיִת הָיָה תָּחוּב לְיַד בְּרֵכַת גּוֹרְדוֹן

שֶׁהָיְתָה רֵיקָה. מִין רִבּוּעַ פָּעוּר שֶׁחִכָּה לַאֲנָשִׁים.

וְשָׁם בֶּאֱמָת כְּמוֹ סֶרֶט נָע הֶעֱבִירוּ מִמֶּלְצַר אֶחָד לַשֵּׁנִי

“תְּרֵיסַר עוּגוֹת לִימוֹן שֶׁבְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה וְסֵפֶל תֵּה”,

שֶׁהֻנְּחוּ בִּנְקִישׁוֹת קַלּוֹת עַל הַשַּׁיִשׁ הַקַָּרִיר.

הַצָּהֹב הָיָה מִקְפָּא הַלִּימוֹנִים

וְהַזַָּהֹב הַכְּתַמְתַּם הַתֵּה.

וְאֵי שָׁם מִישֶׁהוּ נָסַע לְעֲפוּלָה

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּשְׁטוּחָה.

לֹא הָיָה קָשֶׁה לִגְזֹר אֶת הַפָּנִים שֶׁלְּךָ מֵהָעִתּוֹן

לוּחַ הַמַּכְשִׁירִים שֶׁל הַוּוֹלְווֹ הֵאִיר אֶת הַהִתְכַּוְּצוּת שֶׁלִּי

וְאֶת הָעֵינַיִם הָאֲפֹרוֹת וְהַמְאֻמָּצוֹת.

בַּעֲבוּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁקֶל קָנִיתִי אֶת הָעִתּוֹן “אַתְּ”

שׁוּם בַּת קוֹל לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לֵאמֹר תִּגְזְרִי בִּזְהִירוּת.

הַכֹּל הָיָה כֹּה מֻכָּר כֹּה אָהוּב הַיַָּד רָצָה בּוֹ

לְאַט לְאַט נִגְזְרוּ הָעֵינַיִם וְהַזָּקָן הָאָפֹר

הַחֻלְצָה הַוְּרֻדָּה הַמִּטָּה וְהַמִּכְנָסַיִם הַקְּצָרִים.

עַל שֻׁלְחַן הַסְּטוּדְיוֹ נִרְאֵיתִי כְּמוֹ כִּבְשָׂה קְטַנָהּ

וְהָעֲנָק הַלָּז נִרְאָה מְחַכֶּה כָּל כָּךְ מָתוּחַ

כְּאִלּוּ לאוֹת צְלִיל שֶׁל קוֹלָן.

הוֹי אָהוּב שֶׁלִּי מְנַשֶּׁה שֶׁלִּי

הַדְּמָעוֹת נִשְׁטָפוֹת וְנִשְׁטָפוֹת

הַכְּבָשׂוֹת הַמְצֻיָּרוֹת שֶׁלְּךָ עוֹמְדוֹת מִסָּבִיב

וְכָרִית שֶׁל סְפוֹג נִתְחֶבֶת מְתַּחַת לְגַבִּי.

כִּמְדֻמַּנִי הַקּוֹלָן פָּעַם

וּמַזְלְגוֹ הִרְעִיד אֶת הָאֲוִיר.

וְאָז מִישֶׁהִי דָּפְקָה וְהִנִּיחָה

“תְּרֵיסַר עוֹגוֹת לִימוֹן מֵחַלּוֹן הָרַאֲוָה וְסֵפֶל תֵּה”.