זֶה סוֹף הַמַחֲזֶה שֶׁלִּי. זֶה סוֹף

הַנְדוּדִים. מֵרוֹץ־חִנָּם דוֹהֵר

אֶל סוֹף. שׁוּלֵי שָׁהוּת אוֹזֶלֶת. גְּבוּל

חַיּים שֶׁל רֶגַע. עוֹד מְעַט הַמָּוֶת

הָרַעַבְתָן יִקְרַע אֶת אֵיבָרַי

וְנִשְׁמָתִי. וְאַחַר־כָּךְ אִישַׁן.

אֲבָל חֶלְקִי הָעֵר־לָעַד יִרְאֶה

אוֹתָם פָּנִים, שֶׁכְּבָר מֵאֵימָתָם

שִׁינַּי נוֹקְשׁוֹת. הַנֶּפֶשׁ תִּתְעוֹפֵף

לִשְׁמֵי־הֻלַּדְתָּהּ, וְגוּף־עָפָר

יִשְׁכֹּן עָפָר, וְלוּ חֶטְאִי, כַּדִּין,

יֵֵרֵד אַף הוּא אֶל מְקוֹמוֹ, שְׁאוֹלָה.

חָנֵּנִי צִדְקוֹתֶיךָ וְאֶטְהַר,

פָּרוּשׁ מִן הַשָּטָן וְהַבָּשָׂר.