תְּנִי לַנָּהָר וְיִזְרֹם,
תְּנִי לוֹ לָהָר וְיֵרוֹם,
תְּנִי לָרְגָעִים וְיַחֲלֹפוּ.
יַלְדָּה, בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַיּוֹם
נַגִּידָה בְּרֶגֶשׁ: “מַה טּוֹבוּ!”
אַל תִּרְאִי לְנַחְלֵי-הָאַכְזָב,
לֶהָרִים שֶׁהִכָּם הַשָּׁרָב –
לַנּוֹף הָעֵירֹם אַל תַּבִּיטִי!
בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַיּוֹם, עַל הַסָּף,
“מַה טּוֹבוּ” בְּרֶגֶשׁ הַגִּידִי.
שבט תש"ג