הַשּׁוּעָל רוֹאֶה בֵיצֵי־יַעֲנָה
וּשְׁתֵּי עֵינָיו לֹא תִשְׂבַּעְנָה
וְהִנּוֹ עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ עֵצָה:
לִגְנוֹב רוֹצֶה הוּא פֹה בֵיצָה.
אַךְ מַה מַּר, מַה מַּר גּוֹרַלוֹ!
שָׁוְא יְגִיעוֹ, שָׁוְא עֲמָלוֹ,
אֶת בַּת הַיַּעְנָה לֹא יוֹלִיךְ שׁוֹלָל,
הִיא שׁוֹמְרָה בֵיצֶיהָ מִשִּׁנֵּי זוֹלָל.