זְמַנִּי הוּא זְמַן כָּל־כָּךְ אַכְזָר:

הָאֲנָשִׁים בּוֹ נִשְׁתַּנּוּ בְּהַפְתָּעָה.

בִּהְיוֹתָם עוֹד שֹׁרֶשׁ בְּמַחֲשָׁךְ פּוֹרֶה

לֹא נִחֲשׁוּ צַלְמָם עֵת־גֶּזַע וְעֵת־פְּרִי –

זְמַנִּי הָיָה לָהֶם כְּיֵצֶר אַכְזָרִי.

זְמַנִּי תִעְתַּע בִּנְבִיאִים וַחֲכָמִים:

גִּדֵּל אוֹתָם לִהְיוֹת רוֹפְאִים לְתוּשִׁיָּה.

אַךְ בְּעוֹדָם תּוֹהִים כְּבָר רַבּוּ לְשִׁלְטוֹן

אַלְפֵי־חַיָּה שֶׁעִרְבְּבוּ כָּל עֲפָרִי עִם מוּסָרִי –

זְמַנִּי הָיָה לָהֶם כְּיֵצֶר אַכְזָרִי.

וְכַמָּה דָם נִשְׁפַּךְ לְצֶדֶק וְלִדְרוֹר:

נֻפְּצוּ חוֹמוֹת וַאֲזִקִּים וּמַמְלָכוֹת,

אַךְ הַנְּשָׁמוֹת בִּקְּשוּ רַק שִׁעְבּוּד

הֵן לֹא יָדְעוּ סוֹד הַמָּעוֹף הַצִּפֳּרִי –

שְׁעוֹת שִׁחְרוּר – לָהֶן כְּיֵצֶר אַכְזָרִי.