לֹא אֶמְדֹּד עַצְמִי

בְּסֶנְטִי־מַד קְנֵה־אָדָם.

אֶמְדֹּד – בִּתְפִיחַת אֵזוֹב,

קוֹמַת הָעֵשֶׂב, זֶקֶף הָעֵצִים.

לֹא אֶשְׁקֹל אֶת מִשְׁקָלִי

בְּמַד־הַגְּרָם, מאֹזְנֵי חָכְמָה;

כִּי בָּאָבָק, בַּחוֹל וּבֶעָפָר,

בְּחַלּוּקֵי הַנַּחַל אוֹ בְּסַלְעֵי הָהָר.