פג נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד? צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלוֹשָׁה לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁילוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם – תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. עָלָה בְּכֶבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ. שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם (רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל סִיד הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִים פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיַּיִן), וּמְנֻקָּבִים כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִים דַּקִּים, אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד דַּק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִים בְּבַת אַחַת. מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם, מִזְרָחִי שֶׁל יַיִן. וְלַמְּנַסֵּךְ אוֹמְרִים לוֹ: הַגְבַּהּ יָדְךָ! שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי רַגְלָיו וּרְגָמוּהוּ כָּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶם.
כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ וּמַנִּיחָהּ בְּלִשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה – הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר, שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם מְגֻלִּין פְּסוּלִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ (סוכה ד, ט־י).
נִסּוּךְ הַמַּיִם – יציקת מים על המזבח (בכל ימי חג הסוכות), בנוסף לניסוך יין שנערך בכל יום מימות השנה.
מַחֲזֶקֶת שְׁלוֹשָׁה לֻגִּים – מכילה כליטר וחצי.
הַשִּׁילוֹחַ – מעיין הסמוך לירושלים.
שַׁעַר הַמַּיִם – אחד משערי בית המקדש.
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ – ראו בקטע הקודם.
בְּכֶבֶשׁ – המעלה שעולים בו למזבח.
שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף – אחד למים ואחד ליין.
שֶׁל סִיד וגו' – והשחירו מן היין עד שנראו ככסף.
מְנֻקָּבִים וגו' – בתחתית הספלים היו נקבים שדרכם חילחלו המים והיין ליסודות המזבח. בספל שבו נמסכו המים היה הנקב דק יותר (כיוון שהמים מחלחלים מהר יותר מן היין הסמיך מהם).
כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם וגו' – כדי שספלי היין והמים יתרוקנו בזמן שווה.
מַעֲרָבִי – בצד מערב של המזבח.
הַגְבַּהּ יָדְךָ – כדי שיהיה אפשר לראות שהכוהן מנסך את המים לתוך הספל, כמנהג הפרושים (ולא אל הקרקע, כמנהג הצדוקים, שלא קיבלו את מצוות ניסוך המים).
נִסֵּךְ אֶחָד – כוהן צדוקי (ויש סוברים שהיה זה המלך ינאי).
כְּמַעֲשֵׂהוּ וגו' – ראו בקטע הקודם.
שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת – אינה אחת מכלי המקדש.
נִתְגַּלְּתָה – המכסה שלה הוסר.
הַכִּיּוֹר – שממנו רחצו הכוהנים את ידיהם ואת רגליהם.
מְגֻלִּין – שלא כוסו במכסה.
*
פד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בִּצְדוֹקִי אֶחָד שֶׁנִּסֵּךְ עַל גַּבֵּי רַגְלָיו וּרְגָמוּהוּ כָּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶם. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִפְגְּמָה קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ וְהֵבִיאוּ בּוּל שֶׁל מֶלַח וּסְתָמוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהֻכְשַׁר לַעֲבוֹדָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה מִזְבֵּחַ פָּגוּם; שֶׁכָּל מִזְבֵּחַ, שֶׁאֵין לוֹ לֹא כֶּבֶשׁ וְלֹא קֶרֶן וְלֹא יְסוֹד וְלֹא רִבּוּעַ – פָּסוּל לַעֲבוֹדָה (סוכה מח ע“ב־מט ע”א).
מַעֲשֶׂה בִּצְדוֹקִי – ראו בקטע הקודם.
נִפְגְּמָה קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ – מפגיעת האתרוגים.
בּוּל שֶׁל מֶלַח – גוש מלח בגודל אגרוף.
וּסְתָמוּהוּ – את המקום הפגום.
לֹא מִפְּנֵי שֶׁהֻכְשַׁר וגו' – תיקון זמני כזה אינו מכשיר את המזבח לעבודת הקודש.
כֶּבֶשׁ – ראו בקטע הקודם.
יְסוֹד – בסיס.
רִבּוּעַ – שצורתו צורת ריבוע מושלם (שמות כז, א).
*