עַלְמָה בִּקְשָׁה חָתָן. אָכֵן, בָּזֶה עֲדַיִן
שׁוּם עָוֶל אָיִן.
כַּךְ דֶּרֶך הָעוֹלָם. אַךְ זוֹ הַתַּקָּלָה:
בַּרְרָנִית מִדַּי הָיְתָה אוֹתָהּ כַּלָּה!
מְצָא לָהּ אִישׁ יַחְסָן וּבַעַל-הַשְׂכָּלָה,
וְגַם עָשִׁיר, וְגַם פִקֵּחַ,
וְגַם צָעִיר, יָפֶה, שָׂמֵחַ…
קִצּוּר-דָּבָר: חָתָן כָּל-בּוֹ!
כְּלוּם יֵשׁ כָּזֶה אַף בֵּין רִבּוֹא?
אַךְ אֵין הִיא מוּכָנָה לְשׁוּם וִתּוּר, חָלִילָה.
וְגַם בָּזֶה לֹא דַי: יֵשׁ עוֹד בְּפִיהָ תְּנַאי:
יֹאהַב אוֹתָהּ מְאֹד – אַךְ אַל יִהְיֶה קַנַּאי!
אָכֵן, עַל אַף הַכֹּל, הָיָה מַזָּל פִּלְאִי לָהּ –
כִּי מְבַקְּשֵׁי יָדָהּ הוֹפִיעוּ בְּהָמוֹן:
רָמֵי מִשְׂרָה, רַבֵּי מָמוֹן,
אַף מְכֻבְּדֵי צוּרָה וָאֹפִי:
לֹא חֲתָנִים – לִוְיָתָנִים!
אַךְ בְּעֵינֶיהָ הִיא – הֵם רַק חֲתַנְתַּנִּים…
בְּכָל אֶחָד מוֹצֵאת הִיא דֹפִי:
זֶה – יִחוּסוֹ אֵינוֹ עַתִּיק,
וְזֶה – הוֹנוֹ אֵינוֹ מַסְפִּיק,
וְזֶה – אָפֹּו לָקוּי בְּאֹרֶךְ,
וְזֶה – נָמוּךְ מִכְּפִי הַצֹּרֶךְ.
כָּל מִי שֶׁבָּא – מִיָּד נִפְסָל:
אֵין אִישׁ רָאוּי לָה – וַחֲסַל!
עָבְרָה שָׁנָה. עָבְרוּ שְׁנָתַיִם.
שׁוּב חֲתָנִים הוֹפִיעוּ בֵּינָתַיִם;
אַךְ, לְהַגִּיד אֶת הָאֱמֶת,
כְּבָר לֹא סוּג אָלֶף אֶלָּא בֵּית.
כֵּיצַד עֶלְבּוֹן כָּזֶה לָשֵׂאת?
הִיא כַּמּוּבָן, בָּהֶם מוֹאֶסֶת
וְעוֹד כּוֹעֶסֶת:
"חֻצְפָּנִים!
כְּלוּם גַּם הַלָּלוּ חֲתָנִים?
כֵּיצַד בִּכְלָל לָבוֹא הֵעִיזוּ?
רַק לְחִנָּם אוֹתִי יַרְגִּיזוּ:
הֵן לֹא פִּקְפַּקְתִּי לְוַתֵּר
עַל חֲשׁוּבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר!
וְכִי כְּבָר אֵין לִי שְׁהוּת? אֵין הַשָּׁעָה דוֹחֶקֶת:
יָמַי מָלְאוּ שִׂמְחָה – וְגַם אִישַׁן בְּשֶׁקֶט".
שָׁמְעוּ הַחֲתָנִים סֵרוּב אַחַר סֵרוּב –
וְגַם הַגַּל הַזֶּה הָלַךְ-לוֹ לִבְלִי-שׁוּב.
הַזְּמַן חוֹלֵף בִּמְלוֹא-הַקֶּצֶב.
עַל הַמִּפְתָּן
אֵין אַף חָתָן!
עַתָּה סוֹף-סוֹף יָרַד עָלֶיהָ עֶצֶב.
אֶת כָּל הַחֲבֵרוֹת הִיא מַתְחִילָה לִמְנוֹת
(וְלָה בָּרוּךְ הַשֵּׁם, דֵּי פְּנַאי לְחֶשְׁבּוֹנוֹת):
זוֹ נְשׂוּאָה, לְזוֹ כְּבָר יֶלֶד –
רַק הִיא עֲדַיִן מִתְבָּתֶּלֶת.
גַּם הַמַּרְאָה הַחֻצְפָּנִית
אוֹתָהּ הִתְחִילָה לְהַקְנִיט:
הַיּוֹם, נִדְהֶמֶת,
רוֹאָה הִיא: קֶמֶט!
מָחָר יֵשׁ “נַחַת” חֲדָשָׁה!
שַׂעֲרַת-כֶּסֶף בְּרֹאשָׁהּ!
גּוּמַת-הַחֵן פָּרְחָה מִלֶּחִי,
וְכָךְ כָּל יוֹם – מִדְּחִי אֶל דֶּחִי…
מִקֹּדֶם הִיא בַּנְּשָׁפִים
אוּלָם מָלֵא סְבִיבָהּ הִרְקִידָה.
עַתָּה – חֲסַל! רִקּוּד – הַצִּדָּה!
הִיא כְּבָר מֻזְמֶנֶת… לִקְלָפִים.
עֶלְבּוֹן כָּזֶה! מֵרֹב הַפֶּגַע
גַּאֲוָתָהּ חָלְפָה בִּן-רֶגַע.
גַּם פַּסְלָנִית בְּדִבּוּרִים –
לִבָּהּ טוֹעֵן לִזְכוּת גְּבָרִים.
לָחוּשׁ מֵאִיץ בָּהּ קוֹל-הַטֶּבַע,
פֶּן תִּשָּׁאֵר רַוֶקֶת-קֶבַע!
וְסוֹף-כָּל-סוֹף לִבָּהּ צָהַל
גַּם לְבֶן-זוּג פָּשׁוּט וָדַל.