הִשְׂעִירָה אַדְמַת־אָבִיב – גְּוִיָּה גְדוֹלָה
וּבְשָׂרִי הִדְשִׁיא בַּאֲבִיבוֹ
כֹּה אֶעֱמֹד עָרֹם לִי וְחוֹמֵד גּוּפִי זֶה הַשָּׂעִיר
וְהִנֵּה הִשְׂעִיר גַּם הַשַּׁחַר וְהוּא אַדְמוֹנִי.
טוֹב לְךָ אֲשֶׁר תִּתְמוֹדֵד פֹּה גְוִיָּתְךָ הַמְדֻשָּׁאָה
אָדָם!
וּבָאוּ עֵז וָשֶׂה לְלַחֵךְ שְׂעָרְךָ זֶה הָרַעֲנָן
וּבֵרְכוּךָ: מֶה־מֶה־מֶה.
וְיָרַד אָז גַּם אֱלֹהִים כִּטְלֵה־עִזִּים רַךְ
לִרְעוֹת פֹּה בִּבְשָׂרְךָ אֲשֶׁר הִדְשִׁיא בַּאֲבִיבוֹ.