פֹּה הַתַּחֲנָה. וּפֹה אֶרְבַּץ לָנוּחַ.

מֵי־חֲרֹד יָזוּבוּ כְּמִשַּׁד חָלָב.

פֹּה יֵרֵד הַמַּיְמָה יוֹם־אֲדָר זָרוּחַ

וְיִרְחַץ רַגְלָיו.

רֶגַע יִדָּלֵחַ נַחַל הַגִּלְבֹּעַ.

רֶגַע יִקָּמֵט – וְהִנֵּה שָׁב וְזָךְ.

קַל עַתָּה לָלֶכֶת בֵּין שַׁדְמוֹת אֱלֹהַּ

וְלָנוּעַ כָּךְ.

רְחוּצוֹת יַיְשִׁירוּ מִצְּלוּלִית הַמַּיִם

חַמּוּקֵי רַגְלֶיךָ יוֹם־אֲדָר לָבָן!

זוּבוּ מֵי־גִּלְבֹּעַ כַּחֲלֵב שָׁדַיִם –

שׁוּב הִזְהִיב מִשְׁעוֹל זָרוּחַ וּמוּבָן.