אֶל הַמּוֹרִיָּה נְהַגְתִּיךָ גּוּפִי יְחִידִי
וְקַלּוּ עֲלֵי כָּתֵף עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.
לֹא יָדַע אִישׁ: מַה קְלָלָה הָרְסָה אָז אֶל פִּי
וּמָה הַבְּרָכָה?
מִשַּׁחַר אֶחְתֶּה אֵשׁ בְּכַף עֲרֻמָּה
וַחֲצִי־יָרֵחַ – הַמַּאֲכֶלֶת.
יָדַעְתִּי: לַיְלָה תַּחַת בְּשָׂרִי
יְלַהֵט כּוֹכָב כַּגַּחֶלֶת.
הֲתַמָּה הָעֲקֵדָה? אוּד אַחְרוֹן עָשֵׁן כְּבָר
וְאֵי הַשֶּׂה לְעוֹלָה אַבָּא?
כְּאַיִל נֶאֱחָז בַּסְּבָךְ בְּקַרְנָיו
יָרֵחַ שָׁט בִּתְכֵלֶת רַבָּה.
בְּכוּ בְּכוּ בַּקֹּדֶשׁ אַבְנֵי־הַמִּזְבֵּחַ
וְיִשַּׁק יָהּ אֶת דֶּשֶׁן הָעֲקֵדָה.
מַה בְּרָכָה אֶשְׁאַג אָז אֶל לֵיל וּמָה הַקְּלָלָה
אִישׁ לֹא יֵדָע.