¹ /

בָּרָק אֲשֶׁר עֵינוֹ כְּעֵין בָּרֶקֶת,

שִׁלְחָה לְגִנַּת הַהֲדַס מֵינֶקֶת,

וּפְקֹד עֲרוּגַת הַבְּשָׂמִים, וֶאֱסֹר

הָעָב לְבִלְתִּי תִהְיֶה נִתֶּקֶת!

בָּרָק, בְּרֹק אֶל הַהֲדַס כִּי שָׁחֲחָה

וַתַּעֲמֹד מִנֶּגְדְּךָ דוֹפֶקֶת!

עָב לַעֲבֹר לֹא אִוְּתָה, עַד רִוְּתָה

נֶפָשׁ עֲרוּגָה הָיְתָה שׁוֹקֶקֶת.

רָאָה לְבָבִי נִפְלְאוֹת שַׁדַּי, בְּשׁוּר

הָעָב אֲשֶׁר תִּבְכֶּה – וְהִיא שׂוֹחֶקֶת!

תִּזְרֹק רְסִיסֶיהָ בְיַד חָרוּץ כְּמוֹ

יַד אַהֲרֹן עַל מִזְבְּחוֹ זוֹרֶקֶת,

תִּתֵּן בְּנִצֶּיהָ כְּתֹבֶת קַעֲקַע

וּבְמִשְׁבְּצוֹת כַּרְמִיל וּבוּץ חוֹקֶקֶת.

קִטֵּר שְׂדֵה בֹשֶׂם קְטֹרֶת מֹר לְמוּל

עָנָן אֲשֶׁר נִבְקַע וְרָץ לָצֶקֶת.

בִּרְאוֹת צְמָחָיו אָמְרוּ: כָּסוּ – וְלֹא

כָסוּ – בְיֵרָקוֹן וְלֹא דַלֶּקֶת.

לוּ, אוֹהֲבֵי נַפְשִׁי, אֲמַתְכֶם תֶחֱזוּ

בֵּין צִלֲלֵי כָל עֵץ פְּרִי נוֹאֶקֶת!

אִם אֶגְוְעָה מִשֵּׂאת יְגוֹנִים נֶגְדְּכֶם –

כַּסוּ עֲצָמַי בַּעֲצֵי שׂוֹרֶקֶת.

"לִמְיַסְּרֶךָ אַל תְּנַעֵר חָצְנְךָ,

כִּי בַאֲהָבִים נַפְשְךָ דוֹבֶקֶת.

הִנֵה בְשׁוּט אוֹר יַעֲלַת הַחֵן בְּךָ

לוּ דִבְּרָה – עוֹד נִשְׁבְּרָה מַפְרֶקֶת".

אַל תִּזְכְּרוּ וּתְעוֹרֲרוּ הָאַהֲבָה,

כִּי אַהֲבַת נֹעַר כְּאֵשׁ נִשֶּׂקֶת!