אַל תֵּעָצְבִי נַפְשִׁי… מִדִּמְדּוּמֵי אִוֶּלֶת

צָרְפִי שִׁירַת־סִיּוּם בְּאוֹתִיּוֹת הַכְּתָב.

מָחָר יָבֹאוּ הֵם – נֹשְׂאֵי הַמַּאֲכֶלֶת

לִקְצֹר אֶת גֻּלְגָּלְתִּי כַּאֲלֻמָּה בַּסְּתָו.

מָחָר יָרִיעַ צָו: מִרְטוּ חֶרְמֵשׁ וְלֵכוּ!

וְהֵם הֵיטֵב יַשְׁחִיזוּ לַהַב חֶרְמֵשָׁם.

כְּמַחְלְפוֹת שִׁמְשׁוֹן שְׂדוֹתַיִךְ יְגַלֵּחוּ

וּמִסָּבִיב פִּתְאֹם יֵשַׁם.

הַבִּיטִי:

גָּח עָנָן וְהוּא חוֹרֵשׁ כִּבְקֶמֶט

אֶת מֶצַח שְׁמֵי הַלֵּיל.

הַקְשִׁיבִי… הֲשָׁמַעַתְּ:

הָרוּחַ כְּחַזָּן בְּהַלְוָיָה אִלֶּמֶת

סוֹפֵד בְּסַעַר אֶת־נִשְׁמַת.

נִדְמֶה לִי כִּי אֶת שְׁמִי שָׁמַעְתִּי הַגּוֹוֵעַ

נִדְמֶה לִי כִּי אֶת שְׁמִי שָׁמַעְתִּי מְפֹרָשׁ.

וּכְבָר אֲנִי רוֹאֶה לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ

דּוֹהֵר הַסּוּס לְלֹא פָּרָשׁ.

וְקוֹל הָמוֹן סָבִיב תָּמֵהַּ:

מִי הוּא?

מַה הוּא?

וְיָד נַעֲלָמָה חוֹרֶתֶת עַל קִבְרִי:

״אָח אֵיזֶה אֲרִיאֵל אוֹ בְּכוֹר־שָׂטָן פִּתָּהוּ

לְהִוָּלֵד פַּיְטָן עִבְרִי.״

*