עַל סַף הַבַּיִת – נַחַשׁ הַמְנַחֵשׁ.

וְהַדִּמְיוֹן – כְּשֶׂה נִבְהֶלֶת.

דְּבַר־מָה צָרִיךְ לְהִתְרַחֵשׁ.

יַד־מִי דוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת.

וְאָז כָּל רֶגַע – קֵץ. וְכָל מִדְרָךְ – נְבוֹ.

כָּל הֶגֶה – פְּתָק מִן הָרָקִיעַ.

וּמִי יָעִיז לוֹמַר: “יָבוֹא!”

אוּלַי לֹא הוּא לֹא הוּא יוֹפִיעַ.

הָעֶרֶב בָּא – כְּזַעֲקַת אֵין־קוֹל.

כִּנְדָן – וְאֵין יוֹדֵעַ מַה בָּהּ.

בָּעֶרֶב לִי נִדְמֶה כִּי עַל שִׂפְתֵי הַכֹּל

בּוֹעֶרֶת שְׁאָגָה: אַ – – אַבָּא…

וְאֶלֶף תַּבְעֵרוֹת בְּשַׁעֲרֵי הַלֵּיל.

אַךְ קַּם בַּלַּיְלָה אֵין מָנוֹחַ.

וְיָד חִוֶּרֶת תִּבָּהֵל

אֶת עִתּוֹנֵי שַׁחְרִית לִפְתֹּחַ.

וּבֹקֶר.

דֹּם.

בְּטֶפֶף בְּהוֹנוֹת

עַל פְּנֵי חֲדַר־מִטּוֹת נַפְסִיעַ אֶת הַפַּחַד.

שְׁתִיקָה כָּזֹאת שׁוֹתְקִים רַק אֲרוֹנוֹת

רַק אֲרוֹנוֹת לִפְנוֹת הַשַּׁחַר.

אָז נְמַשֵּׁשׁ פָּנִים פְּנֵי אָח וּפְנֵי אִשָּׁה…

הַכֹּל אִלֵּם וּמֵת כְּלוּחַ הָאֹרְלֹגֶן.

וּכְמוֹ סְפִינָה גְדוֹלָה בְּלִי־נֹעַ מַחְרִישָׁה

כִּי שָׁכְחָה הַגְבֵּהַּ אֶת הָעֹגֶן.

פִּתְאֹם – בְּכִי יֶלֶד: מָא… וְקוֹל אֶל קוֹל לוֹחֵשׁ…

כָּעֹגֶן הַמּוּרָם תָּזוּעַ מְטֻטֶּלֶת.

וְהָאָדָם נוֹשֵׁם!

וְנַחַשׁ הַמְנַחֵשׁ…

יַד־מִי דוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת.