ליושבי ציון ואדמת קודש, ליום הופיע ביניהם השר המהולל והמרומם בכל קצוי תבל, סיר משה מונטיפיארי נ"י, עם החכמים הנלוים עמו והמסתופפים בצלו, לקנות קרקע לאחזת עוֹלם, לחרישה ולזריעה ולמטעי כרם, וגם לכונן שם בתי מושב לעשי מלאכה ולאנשי מסחר וקנין. – יהי ד' אלקים עמם ויברך מעשה ידיהם, ובכל אשר יפנו יצליחו. (נדפס בחבצלת שנה חמישית צד 333 י“ב מנחם אב ת”רל"ה)

שׁוֹכְנֵי תֵבֵל! קִרְאוּ יָחַד,

מִי כְּמֹשֶׁה מוֹנְטֶפִיוֹרִי!

עֶזְרַת עַמּוֹ מִבְּלִי פַּחַד,

וּמוֹשִׁיעָם, – לִבּוֹ לֵב אֲרִי,

נֵרוֹ יָאִיר “שִׁבְעָתַיִם”,

  בְּשָׁלוֹם יָבוֹא לִירֻשָׁלַיִם!

בְּפַעַם “שְׁבִיעִית”, לְאֶרֶץ כְּנַעַן,

כְּאִישׁ הַמּוֹפֵת בָּא בַּהֲדָרוֹ,

רוּחַ קָדוֹשׁ בְּקִרְבּוֹ, יַעַן,

כָּכָה יַעֲשֶׂה מִימֵי נְעוּרוֹ,

  רוּחַ אֵל חַי הִיא תְּפַעֲמֵהוּ,

  זִקְנָה, שֵׂיבָה בַּל תִּמְנְעֵהוּ. –

יָצָא לְרַפֵּא שִׁבְרֵי עַמּוֹ,

כִּכְרוּב מִמְשָׁח, כְּנָפָיו פּוֹרֵשׂ,

רַחֲמָיו נִכְמְרוּ, וְלִבּוֹ בְּתֻמּוֹ,

עַל בַּת צִיּוֹן, לֶכֶת דּוֹרֵשׁ,

  לְהָקִים שׁוֹמְמוֹת חָרְבוֹתֶיהָ,

  לְהַחְיוֹת, לְכַלְכֵּל בָּהּ יוֹשְׁבֶיהָ. –

בָּתֵּי מַחֲסֶה, בָּתֵּי חֹלִים,

  בָּתֵּי סֵפֶר, בְּקִרְבָּהּ בָּנָה,

  מִבְּאֵר עָשְׁרוֹ רְבָבוֹת דֹּלִים,

  יִשְׁאֲבוּ מֵי יִשְׁעוֹ בִּרְנָנָה. –

רוּחוֹ נְדִיבָה, יְפַזֵּר הוֹנוֹ,

כְּבוֹדוֹ, עָשְׁרוֹ – כְּבוֹד אֵל קוֹנוֹ. –

לָכֵן הָלַךְ כְּפַעַם בְּפָעַם,

מִבְּרִטַּנְּיָה לְחַצְרוֹת מְלָכִים,

שָׁנַן לְשׁוֹנוֹ כְּחֶרֶב, בְּזָעַם!

הַנִּרְדָּפִים בּוֹ נִסְמָכִים:

  הִצִּיל, הִמְלִיט, בְּקֶסֶם שְׂפָתָיו

  לְקוּחֵי לְמָוֶת בַּהֲלִיכוֹתָיו. –

מַר גַּם רוּחוֹ וְלִבּוֹ כָּאָב,

אוֹר הַשָּׁלוֹם סָר מִיהוּדָה,

נַפְשָׁם צְמֵאָה, וְאֵין אִישׁ שָׁאָב,

  מֵי הַתּוֹרָה, מֵי הַתְּעוּדָה,

טָפַשׁ לִבָּם, שִׂנְאַת חִנָּם,

  תְּעַוֵּר עֵינָם, כְּצִרְעָה וְכִנָּם. –

פֵּרְשָׂה צִיּוֹן אֶת יָדֶיהָ:

“יוֹשְׁבַי! אָנָּא הִתְאַחָדוּ!” – –

אָז תָּקִימוּ חָרְבוֹתֶיהָ,

רַק אִם בְּמִישׁוֹר בָּהּ תִּצְעָדוּ,

יוֹשְׁבֵי שָׁלֵם! גָּרְשׁוּ הָלְאָה,

  רִפְאֵי מְרִיבָה, הִיא הַחֶלְאָה.

יוֹשְׁבֵי צִיּוֹן! עָשׂוּ נָא כְּמוֹעֲצוֹת,

  אִישׁ הַמּוֹפֵת, צָץ בְּקִרְיַתְכֶם,

חַנְפֵי לֵב, דּוֹבְרֵי נֶאָצוֹת,

יֶאֱלְמוּ, וְיִשְׁלַח אֵל יְשׁוּעַתְכֶם. –

הֲלֹא אָז יְאָמְנוּ דִּבְרֵי נָבִיא,

  "לְשָׁבֵי פֶשַׁע גּוֹאֵל אָבִיא. – "

מִגְּבָעוֹת יָבֹא קוֹל רִנָּה,

  רִנְנַת נוֹשְׂאֵי אֲלֻמּוֹתֵיהֶם,

אֹסְרֵי גֶפֶן יִשְׁכְּחוּ קִינָה,

  וְרַק שִׁיר חוֹרְשִׁים עַל שְׂדוֹתֵיהֶם,

הוֹדְכֶם יְהִי, בְּנֵי יְרֻשָׁלָיִם!

  לֶאֱכוֹל מִיְגִיעַ כַּפַּיִם. –

עֲנִיִּים אַתֶּם בִּמְעוֹנֵיכֶם,

שֶׁבֶר בֵּיתוֹ אֵין אִישׁ יָבִיא,

רַחֲמֵי אֲחֵיכֶם, יְכַלְכְּלוּ בְּנֵיכֶם,

יוֹשְׁבִים מוּל כּוֹתֵל מַעֲרָבִי: –

מִכָּל אֲרָצוֹת יִשְׁלְחוּ מָזוֹן,

  אוּלָם בְּכָל זֹאת בְּנַפְשְׁכֶם רָזוֹן.

שׁוֹכְנֵי צִיּוֹן וְאַדְמַת קֹדֶשׁ,

  צְאוּ הַשָּׂדֶה, צְאוּ הַכֶּרֶם,

  זִרְעוּ, חִרְשׁוּ, בְּבוֹא הַחֹדֶשׁ,

  וְלֹא יַכֶּה הָאָרֶץ חֶרֶם:

נָא עֲשׂוּ יַחַד כַּעֲצַת מֹשֶׁה,

הוּא מִמְּצֻּלָה אֶתְכֶם מֹשֶׁה. –

אַחֲלַי! תִּשְׁמְעוּ גַּם לַעֲצָתִי,

  יוֹשֵׁב בְּגוֹלָה, בִּקְצֵה אָרֶץ,

מִשָּׁם יִשְׁמַע אֵל תְּפִלָּתִי,

נֶאֱמָן לְבָבִי, שַׁוְעִי יֵרֶץ. –

  “קוּמִי צִיּוֹן קוּמִי אוֹרִי!”

  בָּא אֶל קִרְבֵּךְ מוֹנְטֶפִיוֹרִי. –

סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ,

  פְּזוּרֵי יְהוּדָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת!

  נָא הִתְאַחְדוּ, וְאָז תִּבְנוּהָ; – –

  לְהַדְרַת קֹדֶשׁ עִיר הַפְּרָצוֹת –

  כַּחֲזוֹן־יָהּ חָזוּ הַנְּבִיאִים,

“לְצִיּוֹן יַעֲלוּ הַמּוֹשִׁיעִים!” –