אל כבוד הישיש הנעלה והמרומם, כהר"ר יששכר בער גאנז נ"י,

גבאי דח"ק פה ק"ק יצ"ו; ביום מלאת לו שמנים שנה. –

(שבת נחמו תר"לח לפ"ק).

שָׁלוֹם יַעֲטֶה כַּשַּׂלְמָה אִישׁ נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה,

מַעֲטֵה שְׁמֹנִים שָׁנָה – בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ אֲבָרְכֵהוּ;

עוֹד יָנוּב בְּשֵׂיבָתוֹ, חָכְמָה וְדַעַת בּוֹ אֲצוּרָה,

כְמוֹפֵת יְהִי לְרַבִּים, יְשׁוּעַת אֵל תְּשַׂגְּבֵהוּ. –

נִסְתָּר מֵעֵין כֹּל, יִגְמוֹל חֶסֶד בַּשְּׁעָרִים,

בִּרְכַּת עֲנִיִּים תְּחוֹפְפֵהוּ כְּטַל רָאשֵׁי הַדְּשָׂאִים

כְּבוֹד בֵּיתוֹ יִפְרַח, בּוֹ יִתְהַלְּלוּ הַיְּשָׁרִים,

רַכּוּ דְבָרָיו מִשָּׁמֶן, נְדִיבוּת יִיעַץ לְנִדְכָּאִים. –

לוֹ שֵׁם בִּשְׁלשָׁה, מְנַהֲלִי חֶבְרָה קַדִּישָׁא,

יָדוֹ יִסְּדָה בֶּאֱמוּנָה אֲשִׁיּוֹת עַמּוּדֶיהָ:

שְׁמוֹ כְּשֶׁמֶן הַטּוֹב, נוֹצֵץ כְּאֶבֶן הָרֹאשָׁה,

שְׁלשִׁים שָׁנָה וְעוֹד – יִיגַע וְיַעֲסוֹק בְּצָרְכֶיהָ. –

כָּל מַכִּירָיו יֹאמְרוּ: “אַשְׁרֵי שֶׁלּוֹ כָּכָה!”

רַבִּים יְחַלּוּ פָּנָיו, מְזוּזוֹת פְּתָחָיו יִשְׁמוֹרוּ,

בֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, יָדוֹ מַעֲיַן בְּרָכָה,

עֶרֶב וּבֹקֶר רַגְלָיו, דַּרְכֵי הַצְּדָקָה יִנְצוֹרוּ. –

גַּם אָנוֹכִי לָכֵן בָּרוּךְ אֶקְרָא לְעֻמָּתוֹ,

אֶשְׂמַח בְּטוּב הַיְּשָׁרִים וְהַתְּמִימִים מֵעוֹדִי:

נַפְשִׁי מֵאָז צֹֹפִיהָ בְּעֵין אַהֲבָה פְּעֻלָּתוֹ,

זַכֵּי רַעֲיוֹן וָלֵב הֵם תָּמִיד מְתֵי סוֹדִי. –

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה תַּרְנִין, לִבּוֹ תָּמִיד בְקַוֶּיהָ,

לִידִידָיו חֵן וְכָבוֹד אֱלֹהִים יִתֵּן לְמָנָה:

וְלוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ הַבְּרוּכָה – מַלְאָךְ יִשְׁמוֹר צְעָדֶיהָ –

מֵאוֹצַר הַחַיִּים – מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! –