¹

“טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל” (ישעיה כ“ו י”ט)

אֶל שׁוֹשַׁנָּה, שָׁם בַּגַּנָּה, בֵּין גִּבְעוֹת הַקְּבָרִים,

גִּבְעָה אַחַת, פֶּה מִתַּחַת, פָּתְחָה, דִּבְּרָה דְּבָרִים:

"פֶּרַח נָעִים! מַה זֶה בָּאִים, אוֹ מַה לָּךְ יוֹעִילוּ,

"טַלְלֵי עֶרֶב, אֲשֶׁר בְּלִי הֶרֶף, שְׁחָקִים לָךְ יַזִּילוּ? –

“עַל מִפְעָלִי, מַה תִּשְׁאָלִי?” הַשּׁוֹשַׁנָּה עָנְתָה, –

וְאֶל הַגִּבְעָה, רִקְמַת צִבְעָה, בַּחֲרִי גְאוֹנָהּ פָּנְתָה: –

"שׁוּרִי הֲדָרִי, אֹדֶם תֹּאֲרִי, יְשַׂמַּח עֵין הָאֲנָשִׁים,

"סָבִיב רֵיחַ, אִם אֲשַׁלֵּחַ, כֻּלָּם לִּי נִגָּשִׁים, –

"אַתְּ כְּאַכְזָרִי, מַה תֶּאֱצָרִי, מַה תִּקְחִי אֵלַיִךְ,

"בָּךְ מַה נִהְיוֹת, כָּל הַגְּוִיוֹת, יֵרְדוּ אֶל תּוֹכַיִךְ? –

מַה הַגִּבְעָה, לָהּ הֵשִׁיבָה, עוֹד הַיּוֹם הִיא כְּמוּסָה;

קוֹלוֹת בָּאִים, מִמְקוֹם רְפָאִים, לֹא יִשְׁמַע בֶּן תְּמוּתָה, –

זֹאת נָבִינָה, זֹאת נַאֲמִינָה, וּבְתוֹחֶלֶת נְקַוֶּה,

זֹאת בְּלִי הֶרֶף, בֹּקֶר וְעֶרֵב, לָנוּ הַטַּל יְחַוֶּה:

"כַּאֲשֶׁר לֹא לַתֹּהוּ, פֹּה יָבוֹאוּ, הָרְסִיסִים לְחֵיק הָאֲדָמָה,

"אַךְ יַפְרִיחוּ, גַּם יַצְמִיחוּ, יַעֲשׂוּ נִצָּה לְקָמָה,

"כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ, בְּזֹאת בָּטַחְנוּ, שָׁם לֹא נֵלְכָה רֵיקָם,

“לְקוֹל הֵד הָרִים, עַל הַקְּבָרִים, נַעֲמוֹד נֵצֵא מֵחֵיקָם.”